מי שקורא אותי כבר שנים יודע שניו יורק תמיד עוררה בי (ועדיין מעוררת) רגשות יוצאי דופן בעוצמתם.

כל אחד חושב שהוא הכי מיוחד אבל האמת היא שאת מה שניו יורק עשתה לי היא עשתה לאינספור מבקרים שהגיעו אליה לאורך שנות קיומה.

ובכל זאת, לפני כמה שנים כשישבתי לתכנן את הביקור השלישי שלי בניו יורק, שמתי לב לתופעה מעניינת – בכל פעם שחשבתי או קראתי על קוני איילנד, התמלאתי געגועים.

איך אדם יכול להתגעגע למקום ספציפי למדי שהוא מעולם לא ביקר בו, לא ראה אותו, ולמעשה בקושי יודע עליו משהו? אין לי מושג. כנראה יש משהו בשורות של אהוד בנאי שציטטתי בראש הפוסט.

בשלב מסוים, בעולם המושגים הפנימי שלי "געגועים לקוני איילנד" הפך להיות מושג שבו השתמשתי כדי לתאר רגש חריג בעוצמתו מצד אחד אך נטול בסיס עובדתי מצד שני.

.

מנהטן הייתה ותמיד תישאר המלכה הבלתי מעורערת של "ניו יורק של התיירים" ואני, עם כל הקילומטראז' שלי בעיר, מה לעשות, עדיין תייר. ובכל זאת, ככל שעבר הזמן והתרחקתי יותר מ"ניו יורק של התיירים" אל "ניו יורק של המקומיים" כך היציאות שלי ממנהטן הפכו לתדירות יותר, בהתחלה לברוקלין ובהמשך גם לרובעים האחרים.

בביקור השלישי שלי בעיר כבר ישנתי בברוקלין (משיקולי תקציב), וניתן לומר שאז החיבור שלי עם ברוקלין התגבש והתעצם.

ברוקלין לא נחשבת לתחנת חובה למבקרים בעיר, בטח לא בביקור ראשון. היא ענקית (פי 3 מתל אביב), מגוונת מאוד, מכילה עשרות שכונות שלכל אחת אופי ייחודי משלה ומצד שני רובה לא תהיה מספיק מעניינת ואטרקטיבית עבור התייר הממוצע.

אנסה בפוסט הזה לכתוב על השכונות והאתרים בברוקלין שכדאי להגיע אליהם, אם בביקור ראשון בניו יורק ואם בביקורים הבאים. כמובן שבסופו של דבר את ההחלטה לאיזה אתרים תגיעו תקבלו בהתאם למספר הימים שיש לכם בעיר, לקצב, לנטיית הלב ולתחומי העניין שלכם.

.

.

זאת אולי השכונה היחידה בברוקלין שאליה מגיע כמעט כל תייר במהלך הביקור הראשון שלו בעיר, לרוב לפני או אחרי חצייה רגלית של גשר ברוקלין.

מדובר בשכונה קטנה יחסית, לא יותר מ-10 דקות הליכה מקצה לקצה, ששמה מרמז על מיקומה – Down Under Manhattan Bridge Overpass – על גדת הנהר, ממש בין גשר מנהטן לגשר ברוקלין (מהצד של ברוקלין כמובן).

יש בה נקודת צילום פופולרית מאוד בצומת הרחובות Washington ו-Water.

יש בה את מתחם Empire Stores שבתוכו נמצא שוק האוכל טיים אאוט ובגג שלו ישנה מרפסת תצפית חינמית, שקטה ומרהיבה על מנהטן ועל שני הגשרים שמובילים אליה.

גולת הכותרת היא לגמרי החוף הקטן, הפארקים הירוקים והטיילת הקצרה, המשקיפים כולם למנהטן והם למעשה חלק מפארק גשר ברוקלין שממשיך גם לשכונה הסמוכה.

בטיילת ממוקמת Jane's Carousel – קרוסלה מיתולוגית ומשופצת משנת 1922. תרגישו חופשי לעלות גם אם אתם לא ממש ילדים…

בכל שבת וראשון בשעות 10-17 בין אפריל לדצמבר מתקיים מתחת לגשר מנהטן שוק פשפשים נחמד. אם אתם בעניין, נסו לכוון את הביקור שלכם לאחד הימים האלה (כדאי תמיד לוודא באתר של השוק שהוא אכן מתקיים כרגיל). הכתובת המדויקת של השוק היא רחוב Pearl מס' 80.

כאמור, לרוב תבקרו בשכונה לפני או אחרי חציית גשר ברוקלין (או למתקדמים – גשר מנהטן). ניתן למצות את הביקור בשכונה בחצי שעה וניתן להעביר בה בקלות גם שעתיים-שלוש אם אתם משלבים גם ביקור בשווקים, צילומים והפסקת קפה ממושכת מול הנוף המרהיב. תלוי בעיקר בכם ובסגנון המטיילים שאתם.

.

חשבתם שרק לירושלים יש "רמות"? אז טעיתם…

ברוקלין הייטס היא אולי השכונה הכי יפה בברוקלין. היא צמודה לדמבו מדרום, ממוקמת גם היא על גדת הנהר ומשקיפה לעבר מנהטן.

אני ממליץ להתחיל את הביקור מאזור Camdan Plaza Park (אפשר לקחת את ה-A/C ולרדת בתחנת High st), ללכת לאורך הפארק והמבנים הציבוריים המרשימים לכיוון מבנה העירייה (Brooklyn Borough Hall), ושם לקחת ימינה ברחוב Remsen לכיוון פארק גשר ברוקלין והטיילת של ברוקלין הייטס, שהיא לגמרי האתר הכי אטרקטיבי בשכונה.

אפשרות אחרת היא להמשיך מבניין העירייה דרומה, לפנות ימינה ב-Atlantic Ave ולהמשיך עד לתחילת הטיילת.

טיילת ברוקלין הייטס היא חלק מפארק גשר ברוקלין והיא התפתחה מאוד בשנים האחרונות. המזחים לאורך הטיילת שוקמו ושופצו ותמצאו בהם היום מגרשי ספורט, גני משחקים ופארקים ירוקים, הכל עם נוף מטריף למנהטן. את ההליכה לאורך הטיילת תסיימו בגשר ברוקלין, שם תוכלו לקנח בפיצה ב-Grimaldi, בהמבורגר ב-Shake Shack או אפילו בגלידרייה הכשרה שנמצאת ביניהם.

הקרבה לדמבו בהחלט מאפשרת לשלב בין שתי השכונות. אני ממליץ להתחיל בברוקלין הייטס, להמשיך לדמבו, ולסיים בחציית גשר ברוקלין בשקיעה או אפילו קצת אחרי.

.

שכונה נוספת שמשקיפה למנהטן ובעיני רבים נחשבת לשכונה הכי מגניבה בברוקלין. מכונה לעתים "ברלין הקטנה" וסיכוי לא רע שכל טרנד מופרך שנתקלתם בו ברחובות תל אביב, התחיל כמה שנים קודם לכן בוויליאמסבורג. בשנים האחרונות היא עברה בהדרגה מהיפסטריות לבורגנות.

יש בה אוכלוסיה יהודית חרדית גדולה מאוד שמהווה למעשה רוב, אבל בשורות האלה אתייחס בעיקר לאזור התיירותי של השכונה, שם תיתקלו בהם הרבה פחות.

השכונה התפתחה מאוד בתחילת המאה הקודמת עם הקמת גשר וויליאמסבורג ולקראת סוף המאה שינתה את פניה שוב עם תהליכי הג'נטריפיקציה שעברו על שכונות דרום מנהטן ודחפו אליה את אוכלוסיית האמנים ואנשי הרוח והתרבות מאותן שכונות.

לאורך העשורים האחרונים היא נחשבה לשכונה טרנדית, היפסטרית, שיקית ואופנתית, אם כי, כמו שכבר הזכרתי לעיל, לסוג האנשים שהפכו אותה למה שהיא כבר אין ממש כסף לגור בה בשנים האחרונות, אלא אם הם עובדים במקצועות רווחיים מאוד.

שני צירים מרכזיים יש באזור המתוייר בשכונה. הראשון הוא רחוב בדפורד (והרחובות הקטנים היוצאים ממנו), בו תמצאו מגוון מסעדות, בתי קפה, חנויות וינטג', ברים קטנים, גרפיטי וגם סניף של הול פוד מרקט אם בא לכם להצטייד לקראת פיקניק. הציר השני הוא הטיילת לאורך הנהר שמשקיפה על מנהטן, בין איסט ריבר סטייט פארק מצד אחד ודומינו פארק מצד שני (דומינו פארק מומלץ בחום, עם או בלי ילדים).

הטיילת לא רציפה ולעתים תאלצו לצאת חזרה לרחוב ולחזור אליה אחרי בלוק או שניים.

יש בשכונה כמה מוסדות קולינריים מוכרים, לדוג' סטקיית פיטר לוגר ושני סניפים של Martha's Country Bakery (לפחות אחד מהם כשר). יש בשכונה לפחות שני Rooftops מומלצים בגג של מלון The William Vale ובגג של The Williamsburg Hotel. יש בשכונה מסעדה ישראלית מאוד שנקראת 12 כיסאות (12 chairs, פייסבוק הופך את הסדר של מספרים ואותיות באנגלית).

בנוסף על כל אלה אני רוצה להמליץ לכם בחום על בית קפה תימני שנקרא Qahwah House וממקום ברחוב בדפורד. מעבר לקפה מעולה, הם מציעים לאטה תימני מתובל, וקינוחים תימניים טעימים מאוד (למי שמכיר – סבאיה וחליאת אל נחל, שני מאפים מלאים בחמאה שמוגשים עם דבש).

בכל יום שבת בין אפריל לאוקטובר מתקיים באיסט ריבר סטייט פארק פסטיבל האוכל סמורגסבורג שמציע למעלה מ-100 דוכני מזון מכל הסוגים ומכל העולם. הפסטיבל הוא אחת הסיבות להמלצה הכי חשובה לגבי וויליאמסבורג – תגיעו לשם בשבת. סיבה נוספת היא הוייב של סופ"ש שמורגש מאוד בשכונה לעומת ימי השבוע האחרים.

למתקדמים ומיטיבי לכת, ניתן בהחלט לשלב את הביקור בשכונה עם חצייה רגלית של גשר וויליאמסבורג.

טיפ נוסף למתקדמים – שכונת Greenpoint הסמוכה גם היא יפה ותוססת.

אם אתם מגיעים בסופ"ש ואם זה מתאפשר לכם, אני ממליץ להתחיל את המסלול מצומת הרחובות Manhattan\Greenpoint בגרינפוינט, ללכת דרומה על שדרת מנהטן ולעבור לכיוון וויליאמסבורג דרך רחוב בדפורד באזור McCarren Park. בשדרת מנהטן יש אווירה שכונתית קלילה ומהנה במיוחד בסופי שבוע, וגם בה תמצאו מסעדות, בתי קפה וחנויות מעניינות.

.

שכונה שהחלה למשוך תיירים בעשור האחרון בעיקר בזכות סצנת הגרפיטי הידועה שלה והיותה מפלט לקורבנות הג'נטריפיקציה של וויליאמסבורג שעברו אליה ושינו את פניה.

ההמלצה המקובלת היא לעשות בשכונה סיור מודרך באמצעות FTBF, וכמובן שניתן גם לסייר באופן עצמאי (גגלו Bushwick Graffiti Map כדי לאתר את המיקומים הרלוונטיים).

פיצה רוברטה בבושוויק היא מוסד קולינרי ששמו כבר הולך לפניו בשנים האחרונות, ובנוסף תמצאו בשכונה בתי קפה חביבים וטובים, חנויות וינטג' ואפילו בית חב"ד שמציע ארוחות שבת בתשלום הרבה יותר נמוך מזה של מרכז מנהטן.

.

קוני איילנד, המקום שהתגעגעתי אליו עוד לפני שהגעתי אליו בפעם הראשונה, זאת למעשה שכונה לא גדולה בנקודה הכי דרומית של ברוקלין שמפורסמת בעיקר בזכות חוף הים שלה.

החוף, הטיילת ומתקני השעשועים הסמוכים ידעו ימים גדולים יותר מאלה, שכן בעבר, לפני Six Flags ולפני שטיסות הפנים היו כל כך זולות וזמינות כמו היום, הם היו אתרי הבילוי המרכזיים של תושבי ניו יורק בעונת הקיץ החמה.

סיור במקום אכן מרגיש כמו ביקור בעולם שהיה ואיננו עוד ואותי באופן אישי זה הציף בנוסטלגיה.

אני ממליץ בחום להימנע מלהגיע לשכונה בחורף. אזור החוף שומם והרוחות מהאוקיינוס יקפיאו לכם את הנשמה, אבל אם הגעתם לניו ניו יורק בעונה החמה, כדאי בהחלט לשקול לשלב את קוני איילנד בתוכניות שלכם.

בנוסף על הטיילת וחוף הים, הלונה פארק הוא סימן ההיכר הכי בולט של המקום – גלגל ענק, רכבות הרים ועוד. אתר מוכר נוסף הוא מסעדת הנקניקיות Nathan's Famous, שם מתקיימת מדי שנה תחרות אכילת נקניקיות המפורסמת (בצד הבניין תמצאו לוח עם ספירה לאחור עד ליום העצמאות האמריקאי, אז תתקיים התחרות הבאה).

גם האקווריום של ניו יורק נמצא בקוני איילנד ולמרות שהוא נחשב למיושן יחסית, הוא ביקור מומלץ בעיקר עם ילדים.

כדאי להגיע לשכונה עם ה-D או עם אחד הקווים הצהובים של הסאבווי. חלק משמעותי מהנסיעה הוא מעל הקרקע והנוף האורבני המשתקף הוא נהדר, במיוחד לאוהבי ניו יורק.

.

אם לקוני איילנד מומלץ להגיע רק בעונה החמה, הרי שלדייקר הייטס כדאי להגיע רק בחודש אחד בשנה.

מדי שנה בשבועות שלפני חג המולד נהוגה בשכונה מסורת של קישוט בתים בהגזמה. אבל ממש בהגזמה.

הבתים המקושטים נמצאים באזור שבין השדרות ה-11 ל-13, ובין רחובות 83 ל-86. ניתן לסייר באופן עצמאי (בחינם כמובן) וניתן לעשות זאת עם מדריך (בתשלום).

ההגעה מומלצת בשעות הערב המוקדמות, שכן בשעה 21:00 חלק מבעלי הבתים מתחילים לכבות את התצוגות.

השכונה עצמה היא שכונה יוקרתית למדי של בתי מידות ששונים מאוד מהנוף האורבני המוכר של ניו יורק ומרגישים יותר כמו איזה פרבר אמריקאי מהסרטים. חשוב לזכור שבסופו של דבר מדובר בשכונת מגורים ולכן יש לשמור על שקט וכמובן שלהימנע מכניסה לחצרות הבתים.

אם סיימתם את הסיור מספיק מוקדם, אולי תספיקו גם לעשות קצת קניות. כרבע שעה הליכה על רחוב 86 לכיוון ביי רידג' (רחוב 86 בין שדרות 5 ו-4, ואני מזכיר שאנחנו מדברים על ברוקלין) תמצאו כמה סניפים של רשתות מוכרות, כולל סניפי אאוטלט של ויקטוריה סיקרט, גאפ ובננה ריפבליק. כמובן שתוכלו להגיע לשם גם לפני הסיור בדייקר הייטס, אבל אז תצטרכו לסחוב איתכם את הקניות וזה פחות נחמד. אגב, באותו אזור תוכלו גם למצוא גם מגוון מסעדות ומזון מהיר שיסגרו לכם את הפינה של ארוחת הערב.

.

סיימתם לחרוש את סנטרל פארק? אז למה שלא תנסו גם את הפארק המרכזי של ברוקלין?

יש המון דברים משותפים לשני הפארקים – מדשאות גדולות, שבילי הליכה ורכיבה, אזורים מיוערים, אגמים מלאכותיים, פסלים ואנדרטאות, קרוסלות, משטחי החלקה על הקרח, מגרשי בייסבול, גני חיות קטנים, מוזיאונים גדולים ואפילו כיכר צמודה עם שם זהה (גרנד ארמי פלאזה).

את הקסם של סנטרל פארק קשה לנצח, אבל בכל זאת גם לפרוספקט פארק בהחלט יש מה להציע.

מוזיאון ברוקלין הצמוד מציג כמה יצירות מוכרות, תערוכות מתחלפות מגוונות ואפילו רפליקה של פסל החירות. הגן הבוטני של ברוקלין מומלץ במיוחד באביב. שוק האוכל סמורגסבורג מתקיים בפארק מדי יום ראשון בין אפריל לאוקטובר, ושוק איכרים חביב מתקיים כל יום ראשון לאורך רוב ימות השנה בגרנד ארמי פלאזה.

.

התלבטתי אם להקדיש לשכונה הזאת סעיף נפרד. לפני הקורונה היא הייתה בדרך להיות "הדבר הבא" אבל המגיפה קצת שיבשה את התוכניות. בשנה האחרונה נראה שהיא מתחילה לחזור למסלול ולכן כדאי לשקול לבקר בה אם אתם כבר מטיילים "מתקדמים" בעיר. מה שכן – רק בסופי שבוע (שבת-ראשון).

היא נחשבת לשכונה הכי אסייתית בברוקלין. הפארק הקטן שממוקם במרכזה ועל שמו היא נקראת מציע תצפית מהממת לכיוון מנהטן (אם יש לכם הזדמנות, תגיעו גם בשעות הערב).

האטרקציה המרכזית בשכונה היא Industry City – מתחם של כמה בניינים תעשייתיים שעבר מספר גלגולים מאז שהוקם לפני למעלה מ-100 שנים. כפי ששמו מעיד עליו רוב הזמן הוא שימש לתעשייה, אבל בשנים האחרונות את התעשיות המסורתיות החליפו חברות הייטק, והמתחם עצמו קיבל חיים חדשים.

יש בו מסעדות, חנויות, גלריות ואירועים שונים ומעניינים בעיקר בסופי שבוע. היום לדוגמה (3/9/22) יהיו במתחם חנויות פופ-אפ של פרחים, בגדים ותכשיטים, אירועי מוזיקה של ארית'ה פרנקלין, ג'אז, מוזיקה אירית ומוזיקה אלקטרונית ואפילו אימון יוגה חינמי. ניתן להתעדכן לגבי האירועים באתר האינטרנט של המתחם.

.

אולי השכונה שמושכת אליה הכי הרבה ישראלים ויהודים מחוץ למנהטן, ודווקא לא מסיבות תיירותיות.

אני לא חושב שיש יהודי בעולם שלא מכיר את חסידות חב"ד, והפוסט הזה הוא לא המקום להרחיב בעניין.

בכל אופן, כאן הכל התחיל. בכתובת המפורסמת 770 Eastern Parkway הוכתר, חי והנהיג את הציבור הרב מנחם מנדל שניאורסון, המוכר יותר בשם הרבי מליובאוויטש. מכאן שודרו לרחבי העולם השיעורים שלו מדי מוצאי שבת, לכאן עלו לרגל מנהיגים, מדינאים, רבנים ואלפי יהודים "פשוטים" על מנת לדבר עם הרבי, להתייעץ איתו או סתם לקבל ברכה, ומכאן יצאו "השלוחים" והקימו את אלפי בתי חב"ד הפרושים ברחבי הגלובוס שאינספור מטיילים נעזרים בהם מדי שנה.

האמת שאלוהים הוא לא ממש ה-cup of coffee שלי בשנים האחרונות, אבל קשה שלא להתרשם מדמותו ומפועלו של הרבי מליובאוויטש.

אפשר פשוט להגיע ולהיכנס לבית המדרש שצמוד לבית. לרוב ייגש אליכם מישהו ויציע לכם סיור או לפחות הסבר על הרבי ועל החסידות. אם יתמזל מזלכם תוכלו גם להיכנס פנימה ולהציץ על חדר השידורים, על המשרד ועל הפינה שבה היה עומד הרבי במשך שעות ארוכות, מקבל קהל ומחלק שטרות של "דולר לצדקה".

רבים שמגיעים לבית ממשיכים אח"כ גם לקבר של הרבי בקווינס. מדי יום יוצאות הסעות מהבית לקבר ובחזרה. ניתן לברר זאת עם החב"דניק הקרוב לביתכם.

.

הכותרת של הסעיף הזה מתייחסת לתחנת רכבת שהיא נקודת המפגש של מספר שכונות, וזה אולי האזור האהוב עליי בברוקלין. בהרבה מובנים זה האזור בברוקלין שהכי דומה למנהטן, אבל את הוייב הייחודי לא תוכלו לפספס שם.

במרחק דקה הליכה מהתחנה ממוקם אולם הספורט ברקליס סנטר שהוא ביתה של קבוצת ברוקלין נטס, ואם תרצו להגיע למשחק NBA לרוב הכרטיסים יהיו זולים יותר לעומת הכרטיסים לניקס.

זה אחלה יעד לשופינג, כי מסביב לתחנה ממוקמים סניפים גדולים של רוב הרשתות המוכרות כולל טרגט, מרשלס, ברלינגטון, אולד נייבי, ספורה, יוניקלו ועוד.

אם תלכו 15 דקות על שדרת פלטבוש לכיוון צפון-מערב תגיעו לרחוב פולטון (של ברוקלין), עוד יעד אטרקטיבי לקניות עם סניפים של בתי הכלבו הידועים (מייסיז, נורדסטרום) ועם חנויות אאוטלט של רשתות אחרות (גאפ, בננה רפבליק ועוד).

יש באזור אינספור מסעדות, מזון מהיר, בתי קפה וגם את שוק האוכל שנחשב בעיני רבים לטוב בעיר. חפשו במפה Dekalb Market Hall.

בקיצור, הגרסה הברוקלינאית למנהטן…

הייתי יכול לכתוב על ברוקלין עוד לא מעט מילים, כולל על שכונות שבכלל לא נכנסו לפוסט הזה, אבל הזמן שלי מוגבל ולכן, כמו שכתבתי בראש הפוסט, ניסיתי להתמקד בשכונות ובאתרים שהכי רלונטיים לתיירים המגיעים לעיר.

.

כרגיל, זמין לשאלות אבל לא מתחייב על הזמן שייקח לי לענות…