הכל על מט"ח למטיילים!
מזומן או אשראי?
משיכה בכספומט או המרה בצ'יינג'?
כרטיס פיזי או ארנק דיגיטלי?
אתחיל מהסוף – ההמלצה הגורפת שלי בחו"ל היא להתבסס ככל שניתן על תשלום בארנק דיגיטלי או בכרטיס אשראי. זה נוח יותר, בטוח יותר, מתקבל כמעט בכל מקום, ולרוב גם זול יותר מכל אפשרות אחרת.
בנוסף, במידה ואתם משתמשים בארנק דיגיטלי, תמיד קחו גם את כרטיס האשראי הפיזי (במיוחד כששוכרים רכב או כשמשלמים במקום במלון).
דבר אחרון (שאני מודה שאני לא מקפיד עליו), קחו גם סכום קטן בכסף מקומי.
בנוסף, במידה ואתם משתמשים בארנק דיגיטלי, תמיד קחו גם את כרטיס האשראי הפיזי (במיוחד כששוכרים רכב או כשמשלמים במקום במלון).
דבר אחרון (שאני מודה שאני לא מקפיד עליו), קחו גם סכום קטן בכסף מקומי.
כמובן, במידה ואתם טסים למדינה שבה כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום פחות פופולרי, אז כדאי להיערך בהתאם עם מזומן.
סוגי אמצעי תשלום
בואו נבין קודם מה הן האפשרויות שלנו, ואת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות.
- כרטיס אשראי (בינלאומי, עם שבב NFC)
יתרונות: נוח, לרוב פשוט, מהיר, מתקבל כמעט בכל מקום, מאפשר מעקב מדויק אחרי ההוצאות.
חסרונות: לעתים מסורבל (אם נדרש תשלום ב-Insert במקום ב-Tap), מאובטח באופן מוגבל (במידה ונגנב, ניתן להמשיך להשתמש בו בסכומים קטנים עד לביטולו).
- ארנק דיגיטלי (Apple Pay, Google Wallet)
יתרונות: נוח מאוד, פשוט מאוד, מהיר מאוד, מתקבל כמעט בכל מקום, מאפשר מעקב מדויק אחרי ההוצאות, מאובטח מאוד (לא ניתן לשלם ללא קוד/טביעת אצבע), לא מחייב תקשורת נתונים (ידעתם את זה?).
חסרונות: לא מתאים לעסקאות גדולות מדי (לדוג' תשלום במלון מסכום מסוים ומעלה) או לשירותים שלעתים דורשים כרטיס פיזי (לדוג' השכרת רכב).
- מזומן
יתרונות: מאפשר להלבין כסף שחור, נותן תחושה שאתם "שולטים" על ההוצאות.
ועכשיו ברצינות, אני לא מצליח לחשוב על יתרון אחד של מזומן על פני אשראי/ארנק דיגיטלי, למעט במקרים שהולכים ונעשים נדירים יותר שבהם זה אמצעי התשלום היחיד שמתקבל.
חסרונות: מסורבל, איטי, מחייב שליטה בסוגי השטרות והמטבעות המקומיים, לא מתקבל בכל מקום או שלחלופין אין עודף, נותן פתח לרמאויות (זוכרים שנתתם להגיע מונית 200 אבל הוא טען שנתתם לו 20?), מחייב היערכות מראש ולרוב גם יישאר לכם סכום כלשהו בסוף הטיול.
אם כל זה לא מספיק, לרוב זאת גם האפשרות הכי יקרה.
- המחאות נוסעים
סתם נו, אני צוחק!
חוץ מהעובדה שזה שימש בעבר מטיילים ושבאופן מפתיע זה עדיין קיים, אני לא יודע על זה כלום.
אז מה הכי משתלם?
עכשיו ננסה לענות השאלה שהכי מטרידה את "עמישראל" המטייל.
כדי לענות עליה, אנחנו קודם כל צריכים להבין את העלויות הכרוכות בשימוש בכל אחד מאמצעי התשלום, ואולי גם לקבל קצת רקע על שוק המט"ח.
כרטיס אשראי/אפליקציית תשלום
העלות העיקרית היא עמלת המרה, לרוב ביחס לשער היציג בתאריך ההמרה, והעמלה הזאת משתנה באופן משמעותי מאוד בין כרטיסי האשראי השונים.
ברוב כרטיסי האשראי הנפוצים העמלה עומדת על 2.5-3%.
ישנם כרטיסים שזמינים לכל המעוניין ומציעים עמלת המרה של 1% בכל סוגי המטבעות, לדוג' הכרטיס של מועדון I Need It או של מועדון "רעות תקני לי", שניהם דרך מקס.
בנוסף, כיום יש אפילו כרטיסים שמציעים 0% עמלת המרה (!!!), לדוגמה כרטיסי פאונדרס בבנק הדיגיטלי One-Zero, ונדמה לי שגם מועדוני לקוחות מסוימים כמו קרנות שוטרים לדוגמה.
מזומן
ישנן כמה דרכים נפוצות להשיג מט"ח במזומן, אבל לפני כן, קצת רקע.
השקל נסחר באופן ישיר מול כמה מטבעות ספציפיים, ורק מולם – דולר ארה"ב, אירו, לירה שטרלינג, ין יפני, דולר קנדי ופרנק שוויצרי (אולי גם דולר הונג קונג, אני לא בטוח).
זה אומר שאם לדוגמה אתם טסים להונגריה ורוכשים פורינט במזומן, בכל מקרה תבצעו המרה כפולה, וזה לא משנה אם ביצעתם אותה בעצמכם (רכשתם אירו בישראל והמרתם אותו לפורינט אצל האירני בבודפשט) או שרכשתם פורינט בצ'יינג בישראל או ב-Fly Money בנתב"ג ואז הצ'יינג ביצע עבורכם את ההמרה הכפולה מאחורי הקלעים וסביר להניח שגבה עליה יותר ממה שזה היה עולה לכם לבצע אותה לבד.
כשרוכשים מט"ח משלמים למעשה מחיר שמורכב משני מרכיבים אפשריים.
המרכיב הראשון הוא שער המכירה והוא קיים בכל צ'יינג בעולם. שער המכירה תמיד יהיה גבוה יותר מהשער הרציף (לעומתו, אם אתם מעוניינים למכור את המט"ח שלכם ולקבל שקלים, הפעולה תיעשה על פי שער קנייה שהוא נמוך יותר מהשער הרציף).
המרכיב הראשון הוא שער המכירה והוא קיים בכל צ'יינג בעולם. שער המכירה תמיד יהיה גבוה יותר מהשער הרציף (לעומתו, אם אתם מעוניינים למכור את המט"ח שלכם ולקבל שקלים, הפעולה תיעשה על פי שער קנייה שהוא נמוך יותר מהשער הרציף).
לדוגמה, אם הדולר שווה עכשיו 3.82 ש"ח, הצ'יינג' יגבה מכם 3.92 ש"ח על כל דולר שהוא מוכר לכם (משקף עמלה של 2.6%), או לחלופין ישלם לכם 3.72 ש"ח על כל דולר שהוא קונה מכם.
המרכיב השני הוא עמלת המרה קבועה שלא תלויה בסכום ההמרה. המרכיב הזה דווקא לא מאוד נפוץ, אבל באופן אבסורדי הוא עלול מאוד לבלבל גם כשהוא לא קיים. למה? כי יש לא מעט צ'יינג'ים שמכריזים על עצמם באמצעות שלט גדול שהם נותנים שירות ללא עמלה (No Commission), ותיירים רבים לעתים מתרשמים מזה ונוטים לחשוב שישתלם להם יותר לרכוש מט"ח שם, ושוכחים את המרכיב הראשון של המחיר, שעלול להיות משמעותי הרבה יותר.
לצורך הנוחות, בפסקאות הבאות אשתמש במילים "עמלה" ו"מחיר" כדי לתאר את העלות הכוללת של רכישת המט"ח, לרבות המחיר המחושב בהתאם לשער ההמרה.
אז היכן רוכשים מט"ח במזומן?
- צ'יינג'ים פרטיים/רשות הדואר
המחיר משתנה מאוד בין הצ'יינג'ים השונים, אבל לפחות מניסיוני, זה די נדיר שהוא יהיה נמוך מ-2% מהסכום שרכשתם, ואם מדובר במטבעות שלא נסחרים מול השקל באופן ישיר אז היא תהיה גבוהה משמעותית כי כמו שהוסבר לעיל, בכל מקרה תתבצע המרה כפולה, גם אם מבחינתכם מסרתם שקלים וקיבלתם ישירות את המטבע המבוקש.
בדקתי עכשיו באתר בנק הדואר. העמלה ברכישת סכום של עד 800$ היא 2.7%, ובמשיכה של סכום גדול יותר העמלה היא 1.9%.
- הזמנת מט"ח דרך Fly Money ואיסוף בנתב"ג לפני ההמראה
זאת אחת הדרכים הכי פשוטות ונוחות לרכוש מט"ח. פשוט מזמינים מראש באינטרנט את המטבע שאתם רוצים ואוספים את הכסף בעמדה של בנק הפועלים בטרמינל.
אם אתם אכן מסתפקים בסכום קטן רק לצורך גיבוי, ייתכן שזאת הדרך הכי מומלצת עבורכם.
בדקתי עכשיו באתר Fly Money. העמלה ברכישת אירו ודולר די מקבילה לעמלה של רשות הדואר. העמלה ברכישת מטבעות אחרים בסחר ישיר (לדוגמה לירה שטרלינג) עומדת על 3.2%, והעמלה ברכישת מטבעות שדורשים המרה כפולה (לדוגמה פורינט הונגרי) עומדת על לא פחות מ-7.4% (!!!).
- משיכת דולר או אירו בכספומט (עדיף של בנק לאומי)
אם אתם צריכים דולר או אירו במזומן, בין אם לצורך טיסה למדינה שאחד מהמטבעות האלה נמצא בה בשימוש ובין אם לצורך המרה למטבע המקומי בצ'יינג' בחו"ל, משיכה בכספומטים של בנק לאומי היא כנראה הדרך המשתלמת ביותר.
העמלה תעמוד לרוב על 1.2-1.3%, וזה יוצא משתלם מאוד גם אם הצורך הוא בכלל בהמרה למטבע המקומי במדינת היעד.
זוכרים שלדוגמה רכישת פורינט הונגרי ב-Fly Money עלתה לנו 7.4%? אז אם נמשוך אירו בבנק לאומי וכשננחת בבודפשט נלך לצ'יינג' מומלץ ונמיר את האירו לפורינט, סך כל המחיר שנשלם עבור שתי ההמרות כנראה לא יעבור את ה-3% מסכום המט"ח שרכשנו.
- משיכת מט"ח מקומי בכספומט בחו"ל
אחת האפשרויות הפחות משתלמות והמחיר לרוב מורכב גם מעמלה שנקבעת על ידי חברת האשראי שלך, גם מעמלת המשיכה בכספומט הספציפי, וגם מהפרשי שער שעלולים להיות משמעותיים.
- מסחר בין מטיילים
"חזרתי מרומניה ונשארו לי 2000 ליי, מוכר תמורת 1665 ש"ח, גר באזור המרכז"
מכירים את הפוסטים האלה? אז הבנתם את הרעיון…
חשבון מט"ח
אפשרות פופולרית למדי שאני באופן אישי לא כל כך אוהב.
המשמעות היא למעשה יצירת חשבון של מט"ח (דולר או אירו) באמצעות המרת חלק מהשקלים שלכם למטבע המבוקש תמורת שער משתלם יחסית למשיכת מזומן, והגדרת כרטיס האשראי הבנקאי כך שכל חיוב באחד המטבעות הנ"ל יתבצע ישירות מחשבון המט"ח.
בדקתי עכשיו מה הם שערי ההמרה לדולר באתרי שני הבנקים הגדולים. בנק לאומי גובה 0.9% ובנק הפועלים גובה 0.95% מסכום הרכישה. זול יותר מרוב האפשריות האחרות (כמובן, למעט כרטיסי האשראי מציעים 0% עמלת המרה).
למה בכל זאת אני לא חסיד של האפשרות הזאת?
כי גם זה מחייב טיפול מראש, וכמו בשימוש במזומן, זה דורש להעריך מראש את הסכום שתבזבזו, ואם לא בזבזתם את הכל ותרצו להמיר את היתרה לשקלים, שוב תצטרכו לשלם עמלה (הפעם באמצעות "שער קנייה").
לדעתי זה מתאים בעיקר למי שטס באופן תדיר מאוד, ובמקביל אין לו כרטיס אשראי שמאפשר לו תשלום במט"ח בעלות נמוכה יותר.
בואו נסכם…
אם בחופשה הבאה שלי בניו יורק אבזבז סה"כ 5200$ שלצורך העניין שווים 20,000 ש"ח, זה המחיר שאשלם תמורת הדולרים:
כרטיס אשראי עם 0% עמלת המרה – 0 ש"ח
כרטיס אשראי עם 1% עמלת המרה – 200 ש"ח
כרטיס אשראי סטנדרטי – 500-600 ש"ח
מזומן שמשכתי בכספומט של לאומי – 240 ש"ח
מזומן שמשכתי ב-FlyMoney/צ'יינג' פרטי/בנק הדואר – 380 ש"ח (וצפונה…)
חשבון מט"ח – 180-190 ש"ח
אם אנחנו מדברים על חופשה בבודפשט לדוגמה שבה אבזבז 465000 פורינט שלצורך העניין שווים 5000 ש"ח, הפערים היחסיים גדלים אפילו עוד יותר לטובת כרטיסי האשראי שמציעים עמלה של 0-1%, כי אני מזכיר שבמטבעות שדורשים המרה כפולה אין שום דרך לרדת מעמלה כוללת של 3% במקרה שמשלמים במזומן, ולרוב גם הרבה יותר מכך.
אז מה אתם אומרים, עדיין מעדיפים מזומן?
