מתחילים, מתקדמים, מכורים
משבר זוגי
או: פוסט המלצות לכוווווולם
"אז מה את רוצה ממני תגידי?", שאלתי אחרי כמה דקות של שתיקה.
"לא יודעת כבר. אני רוצה שתכתוב לי כמו פעם!", היא ענתה.
"אוקיי, אבל את זה אני עושה!", הרמתי מעט את הקול. טעות ראשונה.
"אז תחדש! אתה לא מחדש!", היא צעקה.
וכאילו לא למדתי מהטעות הקודמת, שאלתי בעדינות, "תגידי, יכול להיות שאת בתקופה הזאת בחודש?".
היא נעמדה, התקרבה אליי לאיטה ואמרה בטון מזרה אימה, "תקשיב לי טוב, אם יש לך תוכניות לבקר אותי שוב בקרוב, כדאי שתתן לי סיבות טובות לקבל אותך שוב. עכשיו תתחפף!".
בזמן שברחתי החוצה עוד שמעתי אותה צועקת "תחדש! תחדש! תפסיק לשעמם אותי!", ועניתי ספק לעצמי ספק לה, "אני עוד אפתיע אותך!".
להיות במערכת יחסים עם עיר כמו ניו יורק זה לא פשוט. היא יכולה להיות משוגעת לפעמים, לבוא בדרישות לא הגיוניות, לסחוט אותך רגשית וכמובן פיננסית.
אז בקרוב אני אכן בא אליה שוב לסבב סיורים נוסף… ואולי באמת אנסה לחדש קצת. הרי הבטחתי לה שאפתיע אותה.
תתחילו לקרוא, אני מניח שתבינו את העיקרון…
גשרים
מתחילים: גשר ברוקלין
נו באמת יש ספק?
חציית גשר ברוקלין בפעם הראשונה מברוקלין לכיוון מנהטן, עדיף בשקיעה, היא מסוג החוויות שנצרבות ולא נשכחות אף פעם. זה הגשר הכי יפה בעולם, הכי מרגש בעולם ואפילו הסיפור שלו מרתק.
אני ממליץ להתחיל את המסלול מהקצה הדרומי של טיילת ברוקלין הייטס וללכת צפונה, לעצור מתחת לגשר ברוקלין לפיצה בגרימאלדי או להמבורגר בשייק שאק (יש שם גם פיצריה כשרה למי שמעוניין). להמשיך לדמבו, לעצור לתמונות בערך בכל נקודה (לא לפספס את פינת הרחובות Washington ו-Water), לשבת קצת בין שני הגשרים, להשקיף למנהטן ולהתפעם. לעלות גם לגג של אמפייר סטור (Timeout Market) ולעשות בדיוק את אותו הדבר, ולקראת השקיעה להתחיל לצעוד על הגשר לכיוון מנהטן.
מתקדמים: גשר מנהטן/וויליאמסבורג
כבר חציתם את גשר ברוקלין? אולי אפילו יותר מפעם אחת? אז בהחלט כדאי לחצות גם את גשר מנהטן. מעבר לתצפית שהוא כמובן מספק על גשר ברוקלין, תמצאו בו כמה ספוטים לתמונות מהממות של פארק גשר ברוקלין, דאונטאון מנהטן, לואר איסט סייד ועוד.
אם עשיתם גם את זה, אני מניח שהבחירה הבאה שלכם צריכה להיות גשר וויליאמסבורג.
אחרי שתסיימו את החצייה שלו (מברוקלין למנהטן) תוכלו לעצור לראמן מעולה ב-Nakamura (בתקווה שיהיה לכם מקום…).
מכורים: High Bridge
הסיכוי שלכם כתיירים להגיע אל הגשר הזה הוא קלוש עד עד לא קיים, ולא משנה כמה פעמים ביקרתם בניו יורק, כל עוד אתם מתייחסים לעצמכם כאל תיירים בעיר עשו לעצמכם ולי טובה ואל תגיעו לשם (וגם לא ליתר האתרים בקטגוריה הזאת). אתם לא תבינו מה אני רוצה ולמה שלחתי אתכם. פשוט דלגו לסעיף הבא.
המעטים שנשארו איתי, אלה שניו יורק אצלם היא סוג של אבחנה רפואית, מוזמנים להמשיך לקרוא.
מדובר בגשר הולכי רגל קטן שמחבר בין שכונת וושינגטון הייטס במנהטן לשכונת High Bridge בברונקס.
אפשר להתחיל בביקור ב-Bennett Park שבו נמצאת הנקודה הכי גבוהה במנהטן, להמשיך בשוטטות בוושינגטון הייטס נניח לאורך ברודווי, ומשם לחתוך לכיוון הגשר.
אחרי חציית הגשר לברונקס, אפשר לקפוץ למדרגות של הג'וקר לסשן תמונות מחייב ולקחת סאבווי חזרה למרכז מנהטן.
פארקים גדולים
מתחילים: סנטרל פארק
רוצים עובדה מפתיעה? הפארק הכי מפורסם בעולם שהופיע באינספור סרטים וסדרות הוא קטן יותר מפארק הירקון שלנו. ייאמר לזכותו שהוא "טיפה" יותר מעניין (מבלי לזלזל חלילה בפארק הירקון…).
החצי הצפוני של הפארק הוא המתוייר יותר וסביר להניח שבביקור ראשון בניו יורק תתמקדו רק בו.
ניתן בקלות להעביר בו חצי יום ואפילו יום מלא, בטח אם תשלבו את הביקור בו עם אחד ממוזיאוני הענק שצמודים אליו (המטרופוליטן ומוזיאון הטבע)
אם אתם רוצים מסלול מומלץ שלחו הודעה ואשלח לכם 🙂
מתקדמים: פרוספקט פארק
סיימתם לחרוש את סנטרל פארק? אז למה שלא תנסו גם את הפארק המרכזי של ברוקלין?
המשותף לשני הפארקים – מדשאות גדולות, שבילי הליכה ורכיבה, אזורים מיוערים, אגמים מלאכותיים, פסלים ואנדרטאות, קרוסלות, משטחי החלקה על הקרח, מגרשי בייסבול, גני חיות קטנים, מוזיאונים גדולים ואפילו כיכר צמודה עם שם זהה (גרנד ארמי פלאזה).
את הקסם של סנטרל פארק קשה לנצח, אבל בכל זאת גם לפרוספקט פארק בהחלט יש מה להציע.
מוזיאון ברוקלין הצמוד מציג כמה יצירות מוכרות, תערוכות מתחלפות מגוונות ואפילו רפליקה של פסל החירות. הגן הבוטני של ברוקלין מומלץ במיוחד באביב. שוק האוכל סמורגסבורג מתקיים בפארק מדי יום ראשון בין אפריל לאוקטובר, ושוק איכרים חביב מתקיים כל יום ראשון לאורך רוב ימות השנה בגרנד ארמי פלאזה.
מכורים: פלאשינג מדוז
הסיפור פה הוא לא הפארק שבשום צורה לא מתקרב לשניים מהסעיפים הקודמים.
גם לא היוניספרה המהממת שנבנתה לכבוד היריד העולמי של 1964 והפכה כבר לסמל הכי בולט של קווינס.
אתם כמוכן יכולים לשלב גם גיחה למשחק בייסבול (אין יותר משעמם מזה) של הניו יורק מטס שהאיצטדיון שלהם ממוקם סמוך לפארק, אבל גם זה לא הסיפור.
כמובן ייתכן שתגיעו לסביבה לכבוד ה-US Open שזה בהחלט סיפור, אבל זה בסך הכל שבועיים בשנה.
הסיפור הוא מיצג ספציפי במוזיאון קווינס הסמוך שישאיר אתכם פעורי פה, ורק בשבילו שווה להגיע לכאן (נסיעה לא קצרה עם ה-7).
במקום להסביר, פשוט אצרף תמונה. סביר להניח שהיא תגרום לכם לרוץ לשם לראות את זה בעצמכם.
תצפיות
מתחילים: סאמיט (Summit One Vanderbilt)
האמת שזה לא רק למתחילים אלא לכל מי שעדיין לא ביקר באטרקציה המטורפת הזאת שלמעשה נותנת הרבה יותר מרק תצפית על העיר מלמעלה.
זאת התצפית האחרונה שנפתחה בעיר (2021) והיא כוללת 3 קומות של חוויה מטורפת (לא רוצה לתת יותר מדי "ספוילרים").
כמי שביקר בכל התצפיות בעיר וברובן יותר מפעם אחת, לדעתי היא מובילה בפער ואם יש לכם זמן ו/או תקציב רק לאחת, זאת לגמרי צריכה להיות הבחירה שלכם.
מתקדמים: בגובה העיניים
מי אמר שתצפית חייבת להיות מלמעלה?
האמת שגם בביקור ראשון סביר להניח שתגיעו לנקודה עוצרת הנשימה הזאת בשכונת דמבו, על שפת האיסט ריבר בדיוק בין שני הגשרים, תישענו על המעקה או שתשבו על אחד הספסלים ופשוט תרגישו את זה, את התחושה הזאת שאין בשום מקום אחר בעולם.
אם עשיתם מספיק שיעורי בית בטח תעלו גם ל-Empire Store Rooftop הסמוך ותבלו עוד זמן מול הנוף המטריף הזה של מנהטן.
ובכל זאת מילה ל"מתקדמים" – זאת לא הנקודה היחידה שממנה ניתן לצפות על קו הרקיע של מנהטן "בגובה העיניים". אפשר לעשות זה זה גם מטיילת ברוקלין הייטס, מהפארקים על שפת הנהר בוויליאמסבורג ובגרין פוינט, מלונג איילנד סיטי ועוד. בכל מיקום תקבלו תצפית מעט שונה.
מכורים: סאנסט פארק
השכונה הזאת לעתים מכונה צ'יינה טאון של ברוקלין עקב הריכוז של האוכלוסיה הסינית שמתגוררת בה.
במרכזה ישנו פארק לא גדול אבל חביב ונעים עד מאוד, שנשקף ממנו נוף מרהיב של קו הרקיע של הרובע הפיננסי. אם יש לכם אפשרות להעביר שם שעתיים לפני ואחרי השקיעה ההנאה שלכם מובטחת.
ניתן לשלב עם ביקור במתחם Industry City במיוחד אם הגעתם בעונת הרלוונטית (בדר"כ בקיץ ובאביב יש שם אירועים כמעט מדי סופ"ש).
פארקים קטנים
מתחילים: בריאנט פארק
בדיוק כמו בסעיף המתחילים בגשרים לעיל – נו באמת יש ספק?
תהיתם פעם איפה זה מרכז העולם? אבל ממש המרכז? בדיוק הנקודה? זה בדיוק שם.
מדובר בפארק מהמם, לא גדול במיוחד, מאחורי הספריה הציבורית של ניו יורק, וכאמור, הוא במרכז העולם וזאת בדיוק התחושה שהוא נותן.
להבדיל מטיימס סקוור, עוד מתחרה על התואר "מרכז העולם", המקום הזה לא שנוי במחלוקת ואהוב מאוד על כולם, תיירים, מתקדמים, מכורים ומקומיים.
לי ולזוגתי, שממש לא נחשבים "מתחילים" בניו יורק, יש כבר מסורת כמעט קבועה. מדי ביקור בשעות האחרונות שלנו בעיר אנחנו משתדלים לשבת שם לפחות לזמן קצר ולספוג את האנרגיות של המקום לפני שחוזרים הביתה.
אתם יכולים לקנות לכם קפה וגם כמה מאפים מהדוכן של מאפיית לחמים הישראלית בפינה הצפון-מערבית של הפארק, ואם הגעתם בין סוף אוקטובר לסוף ינואר בטח תעשו גם סיבוב בביתני ה-Winter Village או אפילו תחליקו על הקרח (או לפחות תשקיפו על אחרים מחליקים…).
אם הגעתם בקיץ, כדאי לברר באתר האינטרנט של הפארק כי מדי שבוע מתקיימים שם אירועים שונים, הופעות, הקרנות סרטים ועוד, הכל בחינם.
מתקדמים: הפארקים הסודיים של מידטאון מנהטן
טוב ברור שהם לא באמת סודיים, אבל גם די ברור למה מרבית התיירים לא מגיעים אליהם, לא בביקור ראשון ולרוב גם לא בביקורים הבאים (אלא אם הם התייעצו איתי…).
אני מתכוון לשני פארקים קטנים, נסתרים יחסית, במרחק דקות הליכה מאתרים מרכזיים במרכז מנהטן.
בשניהם תמצאו מים זורמים, שקט יוצא דופן ושלווה לא מוסברת.
הסתקרנתם? נווטו אליהם. האחד זה Paley Park שנמצא ממש דקה הליכה מהשדרה החמישית, והשני זה Greenacre Park שידרוש מכם כמה דקות הליכה נוספות.
ואם כבר אנחנו כאן, קחו "בונוס" קטן בדאונטאון מנהטן: אם כבר אתם משוטטים ב-Nolita באביב או בקיץ, אל תפספסו את Elizabeth Street Garden.
מכורים: הפארקים הסודיים של דאונטאון מנהטן
תראו, אני לא אשלח אתכם לגינות הקהילתיות בווילג' כי זה באמת עלול להיות גדול גם על מכורים, אבל אני יותר מאשמח להמליץ לכם על כמה שני פארקים קטנים אחרים, פחות מוכרים ופחות מתויירים.
הראשון נקרא Jefferson Market Garden. זאת גינה קטנה מאחורי Jefferson Market Library בגריניץ' וילג' ואם הגעתם לעיר באביב, בזמן שהפארק הזה מתפוצץ מרוב פרחים, זאת לדעתי עצירת חובה.
השני נקרא Elevated Acre ברובע הפיננסי, ואני מניח שעובדי המשרדים בסביבה מאוד יכעסו עליי עכשיו כי הוא משמש בעיקר אותם. למרות שזה די פשוט להגיע אליו כבר נתקלתי במי שהסתבך, אבל אני לא מתכוון להסביר. אם לא הצלחתם להגיע אליו אז פשוט וותרו, זה כנראה לא בשבילכם…
רחובות ניו יורק
מתחילים: ברודווי
אחת ההמלצות האהובות עליי לביקור ראשון היא "סיור כיכרות" לאורך ברודווי, עדיף בשבת.
אפשר להתחיל מכיכר קולומבוס ולהמשיך לפי הסדר לטיימס סקוור, הרולד סקוור, מדיסון סקוור, יוניון סקוור, ומשם כבר "לחתוך" לוושינגטון סקוור פארק הנהדר. לכל כיכר יש את האופי שלה, המאפיינים שלה והאתרים המעניינים הסמוכים אליה, וזאת דרך נהדרת לחוות את מידטאון מנהטן.
מתקדמים: Flatbush Ave
אולי האזור האהוב עליי מחוץ למנהטן.
אפשר להתחיל מגרנד ארמי פלאזה (בברוקלין!) וללכת על השדרה לכיוון דאונטאון ברוקלין. בדרך תעברו סמוך לברקליס סנטר ובסמוך אליו תמצאו את קניון אטלנטיק טרמינל שכולל כמה אופציות מעניינות לשופינג. משם תוכלו להמשיך עד לשוק האוכל Dekalb Market Hall. אם כבר התעייפתם סיימו כאן, ואם עוד לא מיציתם את השופינג, ממש בסמוך תוכלו לחתוך לרחוב Fulton, עוד יעד שופינג אטרקטיבי.
אם אתם ממש מתקדמים, אז במקומכם הייתי מתחיל את היום הזה בשעת בוקר בחלק של Flatbush Ave שמתחיל ממש בשכונת פלאטבוש עצמה. פתחו את הבוקר עם קפה או ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה המקומיים, לכו לאורך הרחוב עד לפרוספקט פארק והמשיכו עד לגרנד ארמי פלאזה, משם תתקדמו בהתאם להמלצה לעיל.
מכורים: Kings Hwy/86th st
ב-Kings Hwy תמצאו סניפים של טרגט, TJMaxx ומרשלס אחד ליד השני, מסעדות ובתי קפה כשרים, חנויות מכולת ישראליות ובאופן כללי נוכחות ישראלית ויהודית בולטת.
אם תרצו תוכלו להמשיך ברגל (או באוטובוס) על Coney Island Ave לכיוון Ave J ולנסות להזמין סלייס בפיצה די פארה, הפיצרייה הכי נחשבת בניו יורק.
אופציה נוספת למכורים היא רחוב 86 בברוקלין, בקטע שבין שדרה 18 לשדרה 25. אם מזג האוויר נעים, סביר שתמצאו שם אווירה תוססת, דוכני רחוב, מסעדות ובתי קפה חביבים וגם כמה אפשרויות לשופינג מוצלח.
שווקים
מתחילים: צ'לסי מרקט
האמת שקצת לא נעים לי לומר את זה, אבל לדעתי אביו הרוחני של שרונה מרקט הוא קצת אוברייטד, לפחות בשנים האחרונות. אני בכל זאת ממליץ לא לוותר עליו כי הוא מבחינתי חלק אינטגרלי ממסלול חובה בשכונת צ'לסי המהממת, ממוקם לצד טיילת היי ליין, ובסמוך אליו יש נקודות עניין רבות אחרות (Little Island, Starbucks Reserved, Artechouse, Pier 57, Samsung 837 ועוד).
מתקדמים: Essex Market
שוק חדש יחסית (2019) שמהווה גרסה מעודכנת לשוק רחוב אסקס ההיסטורי שעדיין ניצב מולו.
אני מודה שאני ממליץ על המקום הזה בלב כבד.
ביקרתי בשוק הזה לראשונה סמוך מאוד לפתיחתו, התאהבתי, ומאז הוא מבחינתי "סוד" שאני לא חולק אותו בשמחה עם מטיילים אחרים. בביקור האחרון בניו יורק, בין סיור לסיור שהעברתי, ניצלתי את קומת הגלריה בשוק הזה כדי לשבת ולעבוד (מישהו אמר חלל עבודה חינמי בניו יורק??? ששששש!!!).
בסוף מדובר בחלופה שפויה ופחות צפופה לצ'לסי מרקט, ועוד באזור האהוב עליי בעיר.
מכורים: AquaDuck FleaMarket
תראו, לצערי ניו יורק היא לא אימפריית שווקים כמו שחובב שווקים כמוני היה רוצה שהיא תהיה.
כולם יודעים שאין בה אפילו שוק אחד שנותן פייט לשווקים הפופולריים של לונדון לדוגמה, ולעתים קרובות תיירים מתאכזבים לגלות שחוץ מ-Chelsea Flea הבינוני אין גם שוק פשפשים אחד נורמלי לבקר בו (תעשו לי טובה, שלא בטעות תמליצו לי על Brooklyn Flea).
אז יש לי הפתעה בשבילכם…
אולי לתיירים אין שוק פשפשים נורמלי לבקר בו, אבל למכורים כמוכם דווקא יש, וזה לא סתם שוק, אלא שוק פשפשים ענק שפעיל 4 ימים בשבוע (ראשון, שלישי, שישי, שבת) לאורך כל השנה.
תמצאו שם בגדים, תקליטים, גרוטאות, ענתיקות, מזכרות, כלי מטבח, תיקים, מוצרי מזון, מוצרים לבית, צעצועים וגם מבחר ענק של פריטי יד שנייה ככל שאתם יכולים להעלות על דעתכם.
לפני שאתם רצים לשם – אזהרה! (אמיתית לחלוטין)
השוק הזה ממוקם ב-East New York, שכונה לא סימפטית שבעיני רבים נחשבת לשכונה הכי מסוכנת בעיר. גם ההגעה לשוק הזה לא נוחה ומחייבת נסיעה באוטובוס (אין תחנת סאבווי סמוכה). ההגעה על אחריותכם בלבד ואני מזכיר שוב שההמלצות למכורים לא מיועדות למי שמתייחס לעצמו כאל תייר בניו יורק, גם אם זה הביקור ה-20 שלו.
בקיצור, אם אתם מספיק אמיצים, חפשו את שם השוק בגוגל מפות, תכינו כסף מזומן וקפצו לביקור.
איים
מתחילים: אי החירות
לכאורה היה מתבקש לכתוב בסעיף הזה את האי מנהטן עצמו, אבל בואו לא נגזים…
אי החירות הוא האי שעליו יושב פסל החירות. כבר פירטתי לאחרונה בהרחבה למה ההמלצה שלי בביקור ראשון היא לקחת את השיט בתשלום ולהגיע לאי עצמו ולא להתספק בשיט החינמי לסטטן איילנד, ואני חוזר על ההמלצה שלי שוב. אם אין לכם מגבלת זמן יוצאת דופן או מתבגרים חסרי סבלנות, קחו את השיט לאי וצפו מקרוב בליידי ליברטי שלאורך שנים ארוכות קיבלה את פניהם של המהגרים שהגיעו לעולם החדש והפכו את אמריקה לאימפריה שאנחנו מכירים היום. לא סתם היא הפכה לאחד הסמלים הכי גדולים של אמריקה בכלל ושל ניו יורק בפרט. בחזרה מהאי רדו לביקור גם במוזיאון ההגירה באליס איילנד וקחו את ה-Audio Guide.
מתקדמים: רוזוולט איילנד
אי מאורך בין מנהטן לקווינס על שמו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנשיא האמריקאי שהכריז מלחמה על גרמניה הנאצית.
אמנם אפשר להגיע לאי באמצעות סאבווי (F), אבל הדרך המקובלת והמומלצת היא לעשות את הדרך באמצעות הרכבל של רוזוולט איילנד. בעת הנסיעה ברכבל מומלץ להיצמד לחלונות שפונים לכיוון דרום (ולצלם!).
באי עצמו לכאורה אין המון מה לעשות. יש בו בתי קפה, מסעדות, קמפוס משותף לאוניברסיטת קורנל והטכניון (כן כן, זה שאתם מכירים), בית חולים היסטורי לאבעבועות שחורות שניתן להשקיף עליו רק מבחוץ ועוד כמה אתרים פחות מעניינים.
גולת הכותרת מבחינתי והסיבה שאני כל כך אוהב את המקום היא הליכה לאורך הטיילת המערבית עד לקצהו הדרומי של האי, שם ממוקם פארק ארבעת החירויות על הנשיא רוזוולט. הטיילת הזאת מספקת נוף מהמם של מידטאון מנהטן ועל זה נוספים רעשים עמומים של העיר (מכירים את "הרעש של ניו יורק"?) שרק מוסיפים לאווירה. זאת פשוט הפסקה נהדרת מהמולת העיר.
אם הגעתם בתקופת הסאקורה זאת בכלל לדעתי תחנת חובה כי אתם צפויים לפריחה מהממת במיוחד (ראו בתמונה).
מכורים: אי המושלים (Governors Island)
אי המושלים, Governors Island, הוא אי שממוקם דרומית למנהטן, סמוך לברוקלין. במרבית השנים שימש לצרכים צבאיים ושלטוניים שונים.
השטח שלו הוכפל לאורך המאה ה-20 לאחר שהאדמה שנכרתה במהלך הקמת מנהרות הסאבווי נשפכה לים סמוך לקצה הדרומי של האי.
לקראת סוף המאה ה-20 ובמהלך התקופה שחלפה מאז האי עבר פיתוח משמעותי והותאם לשימושים ציבוריים.
יש בו אתרים היסטוריים, גלריה לאמנות, כמה מסעדות, בר קוקטיילים עם נוף לקו הרקיע של מנהטן, ספא עם בריכת נוף חיצונית, תצפית לפסל החירות ובעיקר פארקים נעימים ושטחים ירוקים ולכן הוא יכול להיות "מפלט ירוק" מוצלח בימים נעימים.
לאורך האביב והקיץ מתקיימים בו אירועים שונים כמעט כל שבוע (לרוב בסופ"ש), לרבות הופעות וקונצרטים, הקרנות סרטים (כמו בפארקים אחרים בעיר), שווקים, ירידים ועוד (ניתן להתעדכן באתר הרשמי). שימו לב שלא מעט מהאירועים שם הם חינמיים או במחיר נמוך יחסית (כך לפחות היה בשנים קודמות).
האמת? מתאים גם למתחילים שמגיעים בעונה הרלוונטית ויש להם מספיק זמן בעיר.
יום בשכונה
מתחילים: צ'לסי
שכונה שהפכה בתוך פחות משני עשורים משכונת מגורים מנומנת ואפילו קצת משעממת, לאחת השכונות הכי "לוהטות" בעיר שהיא תחנת חובה גם לתיירים שמגיעים לעיר בפעם הראשונה.
בעבר שכנו בה תעשיות שונות, אך כיום את מקומם תפסו גלריות, שווקים ואטרקציות אחרות.
את המסלול ניתן להתחיל באזור הדסון יארדס ולהתפעם מהמבנים המרשימים, אפשר גם להיכנס לקניון הסמוך והיוקרתי (אבל אל תבזבזו זמן וכסף על The Edge, זאת חד משמעית התצפית הכי גרועה בעיר).
משם להמשיך דרומה על היי ליין, הטיילת היפהפיה שיושבת על תוואי רכבת היסטורית. לרדת בצ'לסי מרקט ולבקר באתרים סביבו (ראו לעיל בקטגוריה "שווקים"), לשלב ביקור במוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית ו/או בגלריות אמנות אחרות בסביבה (נכון לכתיבת שורות אלה לדוגמה, ישנה תערוכה חינמית של יאיוי קוסאמה בגלריית דייויד זווירנר).
אתם יכולים בקלות להעביר בשכונה בין חצי יום ליום מלא, בהתאם למספר הנקודות שתעצרו בהן ותיכנסו אליהן.
מתקדמים: הארלם
שמה של השכונה ידוע לשמצה כבר שנים ארוכות, אבל כבר מזמן לא בצדק.
אולי תופתעו לגלות שאתם יכולים בקלות לתכנן ולהעביר "יום בשכונה".
יש בה אתרים היסטוריים, מוזיאונים, גרפיטי, רחובות תוססים שמלאים בדוכנים, בתי קפה אופנתיים ומסעדות שמגישות Soul Food. אם אתם מגיעים בימי ראשון תוכלו לשלב כניסה לגוספל, ואם אתם מגיעים בימי רביעי אני ממליץ לרכוש כרטיסים ל-Amatuer Nights בתיאטרון אפולו – חוויה מקומית יוצאת דופן שמתקיימת מדי ערב יום רביעי כבר עשרות שנים. אם אתם בעניין אתם יכולים אפילו לנסות להשתלב באיזה משחק כדורסל רחוב…
את הביקור ניתן לשלב עם שוטטות בחלק הצפוני והפחות מתוייר של סנטרל פארק.
מכורים: Bedford-Stuyvesant
גם השכונה הזאת לא הייתה המקום הכי סימפטי בעולם עד לפני מספר לא רב של שנים, אבל היום ביקור בשכונה הזאת הוא הזדמנות נפלאה לראות תהליך ג'נטריפיקציה ממש בזמן אמת.
אם אתם מכורים אתם אמורים כבר לדעת לבת איך לתכנן את הביקור בשכונה, אבל כדי להקל עליכם מעט אתם לכם בכל זאת "הצעת הגשה": התחילו את הבוקר באחד מבתי הקפה באזור מפגש השדרות Bedford ו-Deklab (נניח Brooklyn Kolache), המשיכו לאורך שדרת בדפורד לכיוון דרום. בדרך תוכלו לבקר במוזיאון קטן לאומנות אפריקאית ופה ושם גם לראות מעט גרפיטי (כולל אחד לזכרו של הראפר ביגי). כשתגיעו לרחוב פולטון פנו שמאלה והמשיכו לשוטט, להיכנס לחנויות, לדבר עם אנשים ופשוט לחוות את השכונה.
תוכלו לסיים באזור Fulton Park שבסמוך אליו ישנה גם תחנה של ה-A שתחזיר אתכם למנהטן.
אם אתם רעבים, אולי לפני שתעזבו כדאי לשקול הליכה של כמה דקות למסעדת Peaches – אחת המוסדות הקולינריים הכי מוכרים בשכונה.
טעימה איטלקית
מתחילים: ליטל איטלי
מהשכונה בעלת העבר העשיר נותר כיום בפועל רחוב אחד (Mulberry) שבסך הכל יש בו כמה מסעדות איטלקיות ואולי גם כמה מארחים בחליפות שיזמינו אתכם באיטלקית להיכנס פנימה.
בכל זאת ליטל איטלי נתפסת כתחנת חובה בעיני תיירים רבים והאמת שמאחר וממילא תגיעו לסוהו הסמוכה אז אין באמת סיבה לא להגיע בכל זאת ולסמן וי גם על הסעיף הזה בצ'ק ליסט שלכם.
אציין שלא מצאתי את המסעדות שם טובות באופן יוצא דופן לעומת מסעדות איטלקיות אחרות בעיר.
מתקדמים: מתחמי Eataly
ייתכן שאתם מכירים אותם גם מערים אחרות בעולם.
מדובר במתחמים שמוקדשים בעיקר לאוכל איטלקי והם כוללים מסעדות, שוק מזון וחומרי גלם, חנויות של כלי מטבח, מרצ'נדייז, ספרים ומזכרות ועוד.
יש בניו יורק שני סניפים ואני ממליץ דווקא על זה שממוקם במרכז הסחר העולמי. הוא יותר נעים ומזמין.
מכורים: "Real Little Italy"
אז איטליה הקטנה "האמיתית" נמצאת למעשה ב-Arthur Ave בברונקס.
היא נחשבת להרבה יותר אותנטית מאחותה ממנהטן ותמצאו בה מסעדות, שווקים וחנויות מכולת איטלקיות והרבה אווירה.
ההגעה מחייבת שימוש גם באוטובוס, אבל אתם הרי מכורים. זה לא מה שיעצור אתכם במטרה להכיר עוד איזו שדרה או איזור בניו יורק.