fbpx

ברוכים הבאים לניו יורק ● חלק ב'

הפוסט הזה הוא המשך ישיר לפוסט הראשון, ומכיל מידע נוסף שחשוב לדעת, המלצות וצידה נחוצה לדרך למטיילים בניו יורק.
הפוסט הבא אחריו יתייחס לתכנון הטיול ע"פ ימים ואתרים כולל התייחסות ל"ניו יורק עם ילדים" (בקשה שעלתה כבר כמה פעמים בפרטי ובתגובות).
נימוסים:
נתחיל בבדיחה מתורגמת ומאוד רלוונטית…
ניו יורקר פעם עצר אותי ברחוב וביקש ממני אש.
אמרתי, "מצטער, אני לא מעשן".
הוא ענה, "ביקשתי אש, לא את סיפור החיים המ*וין שלך".
את התדמית של הניו יורקרים כקצרי רוח ולא מנומסים רובנו מכירים, אבל האמת היא שמניסיון אישי, רבים מהם דווקא נחמדים מאוד ואפילו שמחים לעזור.
אני זוכר שבשעות הראשונות שהסתובבתי בניו יורק הופתעתי מכמות האנשים שהנהנו לי לשלום (טוב, אולי כי זה היה באפר ווסט סייד).
ובכל זאת, שני דברים שהכי מעצבנים את הניו יורקרים וכדאי מאוד שתימנעו מלעשות אותם (מתוך סקר שנערך בדף "I'm still so NYC")-
א. אל תעמדו באמצע המדרכה. לא כדי להביט מעלה ולהתרשם מגורדי השחקים, לא כדי להציץ בגוגל מפות, ובטח שלא בשביל סלפי.
הקצב בניו יורק היא היסטרי, כולל קצב ההליכה ברחובות, וניו יורקרים משתגעים מכל "התיירים האלה שנעמדים באמצע המדרכות" (כמובן רלוונטי בעיקר לאזורים הומי אדם ולא לרחובות צדדיים שקטים).
ב. אל תבהו באנשים בסאבווי (או בכלל, גם בארץ).
הסאבווי, מעבר לאמצעי תחבורה מאוד יעיל משמש גם כפריק שואו מסקרן למדי. בנוסף, המגוון האתני העצום בעיר (וגם ריבוי נשים יפות/גברים יפים…) כנראה גורם לתייר הממוצע לנעוץ מבטים יותר מדי, וזה מעצבן אותם, מאוד מעצבן אותם.
 
כסף- כמה לקחת?
אחת השאלות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בקבוצות חו"ל השונות, למרות שהיא כמובן מאוד אינדיבידואלית, אבל אנסה בכל זאת לענות באופן כללי.
בגדול, מאוד בגדול, 75-100$ לאדם ליום מספיקים למחיה (תחב"צ, כניסה לאתרים, אוכל וקפה, מזכרות בסיסיות).
למה זה לא מספיק? לאטרקציות יקרות (הצגה בברודווי, אירועי ספורט, הופעות וכד'), לארוחות במסעדות יוקרה, לנסיעה במוניות, לשופינג ולכל הוצאה שעולה על כמה עשרות דולרים. את אלה תמחרו בנפרד.
 
כסף- האם אפשר "לעשות את ניו יורק" בזול יחסית?
אני ממליץ שלא "תתכלבו" יותר מדי כשאתם מגיעים לניו יורק ופשוט תעשו איזשהו סדר עדיפויות לגבי ההוצאות שלכם, אבל התשובה היא כן, בהחלט, וזה מה שנדרש:
א. גמישות בתאריכי הטיסות.
ב. לינה בדירה, עדיף אפילו חדר בדירה. אפשר גם בהוסטל.
ג. לינה מחוץ למנהטן (חוסך המון אבל רק אם אין ברירה).
ד. התבססות על תחבורה ציבורית בלבד (ללא מוניות ואובר).
ה. התבססות על מזון מהיר ולא על מסעדות (ארוחה בשייק שאק לדוג' עולה פחות מארוחה דומה בארץ, סלייסים של פיצה אפשר למצוא גם בדולר או שניים וכד'). הפער יכול להגיע בקלות למאות דולרים בטיול של מספר ימים.
ו. כדאי לדעת שהכניסה למוזיאון הטבע לדוג' היא על בסיס "שלם כרצונך", ושהכניסה לאתרים אחרים היא בחינם או בתשלום מופחת בשעות, ימים או תאריכים מסוימים (ולתכנן את הטיול בהתאם).
ניתן לראות פירוט מלא כאן או כאן  (אין לי קשר לאתרים האלה, השימוש במידע על אחריותכם…).
 
כסף- למה המחיר בקופה גבוה יותר?
המחירים של חלק גדול מהמוצרים/שירותים שתרכשו כוללים גם מס בשיעור 8.875% שיתווסף רק בקופה (ולא כלול בתווית המחיר או במחיר המפורסם במקום).
ישנם מוצרים מסוימים שפטורים ממס, מי שזה ממש מעניין אותו יכול לקרוא כאן (אתר מדינת ניו יורק).
 
ביטחון אישי:
אין היום אזורים מסוכנים במנהטן, וניו יורק של היום ממש לא דומה לזאת של לפני 20-30 שנים. דינקינס וג'וליאני נתנו עבודה וזה בהחלט השתלם, גם למקומיים וגם לתיירים.
ניו יורק היא כיום עיר בטוחה, ידידותית ומהנה.
אפילו הארלם, למרות התדמית המאיימת שלה היא שכונה נחמדה ונעימה למדי (אגב, מאז ומעולם היו בניו יורק שכונות לא פחות "קשוחות" מהארלם, לדוגמה East New York בקווינס).
נסיעה בסאבווי בשעות הלילה בטוחה לא פחות מהליכה ברחובות, גם אם תיתקלו בכמה "דיירי סאבווי". אל תתקרבו אליהם והם לא יתקרבו אליכם.
ובכל זאת שלוש הסתייגויות,
א. מקומיים רבים עדיין ממליצים להימנע משוטטות בפארקים בשעות הלילה המאוחרות.
ב. אני כותב על סמך המון מידע וידע שצברתי בשנים האחרונות על העיר, רובו מניסיוני האישי כגבר שטייל בעיר לבד, ולכן אני מניח שנשים צריכות להיות קצת יותר זהירות בהקשר הזה, בייחוד אם הן מטיילות לבד.
ג. כל מה שכתבתי רלוונטי למנהטן. זה לא שמחוץ למנהטן זה מערב פרוע וגם יתר הרובעים של ניו יורק בטוחים ושקטים, אבל שם ישנן גם שכונות פחות סימפטיות, בעיקר בלילות (הסיכוי שתגיעו אליהם ממילא קלוש, הן אינן מתויירות).
 
המלצות על מלונות ספציפיים:
כמה מקוראי הפוסט הקודם ביקשו בכל זאת המלצות על מלונות למרות שאני משתמש ב-airbnb.
אני באופן טבעי קצת מתקשה להמליץ על מה שלא ניסיתי בעצמי, אבל אתייחס בקצרה לכמה מלונות שמשכו את תשומת לבי בנסיבות שונות.
רק מבקש לקחת את הכל בעירבון מוגבל, לא להינעל על המלצה מסוימת, ולזכור שחוות דעת בבוקינג או בטריפ אדוויזר בסופו של דבר תהיינה הרבה יותר מועילות מההמלצות שלי.
א. אם אין לכם מגבלת תקציב בכלל, אז ברור שתלכו על Plaza או Four Season או Ritz Carlton (או על Trump International אם אתם רפובליקנים).
ב. שמות שחוזרים שוב ושוב בקבוצות השנות של ניו יורק הם מלון Edison, מלון (The New Yorker (Wyndham, מלון Row, מלון Hilton Times Square, מלון Element, מלון Ameritania ומלון The Standart ב-High Line (שאם הייתי חייב בטח הייתי בוחר בו).
ג. מלון Low Cost חדש שנפתח ועשה הרבה רעש הוא מלון Moxy, ראיתי עליו כבר כמה המלצות טובות.
ד. מחוץ למנהטן ראיתי המלצות על כמה מלונות בלונג איילנד סיטי (קווינס), הבולט שבהם הוא מלון Hyatt Place, ובדאונטאון ברוקלין על Marriott ועל Sheraton (סמוך לגשר ברוקלין ולכמה תחנות סאבווי).
ה. נתקלתי במקרה באינסטגרם במלון בשם The Williamsburg Hotel שממוקם כמובן בווילאמסבורג. הדירוג שלו באתרים השונים טוב מאוד והוא משך לי את העיניים בעיקר כי הוא מספק נוף מטריף למנהטן. גם מלון The William Vale בוויליאמסבורג מספר חוויה מעולה מבחינת הנוף לעיר (אפשר לבקר ללא קשר ב-Roof Top בגג המלון).
 
אוטובוס תיירים ומלכודות נוספות:
אני לא אוהב ולא מתחבר לקונספט של אוטובוס תיירים. אם אתם מתעקשים, אז זה שנחשב להכי מומלץ בעיר נקרא The Ride ואחד המאפיינים הייחודיים שלו הוא שהישיבה היא עם הפנים לרחוב (ולא חזיתית).
גם הפלגות סביב האי הן די מיותרות לדעתי, אבל אולי זה עניין של טעם.
ישנן כמה חברות שמוכרות כרטיסי אטרקציות (Pass). אני ממליץ בחום לעשות בדיקה מדוקדקת אם זה משתלם בהתאם לאטרקציות הספציפיות שאתם מתכננים לעשות.
אני מזכיר שלמוזיאון הטבע לדוג' אתם יכולים להיכנס גם בתשלום של דולר בודד, ושימו לב שהכרטיסים לא מקצרים תורים לחלק נכבד מהאטרקציות (תצפיות לדוג').
 
שינויים:
ניו יורק משתנה כל הזמן.
ברור שהעיר של היום לא דומה לזאת של לפני 20-30 שנה, אבל אפילו ניו יורק של לפני עשור עברה שינויים משמעותיים עד היום.
זה בא לידי ביטוי באתרים חדשים שנוספו בעשור האחרון +- (מגדל החירות וגראונד זירו, טיילת היי-ליין, מספר מוזיאונים שעברו למיקום חדש, שווקים וקניונים שנפתחו ועוד), זה בא לידי ביטוי בשיקום שעברו שכונות מסוימות עקב אסון התאומים (לדוגמה טרייבקה שהפכה מאזור תעשייתי משמים לשכונה מגניבה ואופנתית), וזה גם קרה בתהליכים שונים של גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה שהפכו אזורים ושכונות מסוימות ל"חמים" במיוחד (לואר איסט סייד, וויליאמסבורג, בושוויק ועוד).
אז גם אם הייתם בעבר, בואו שוב.
 
התמצאות בעיר (השלמה קטנה לפוסט הקודם):
כתבתי על ברודווי שהיא למעשה השדרה הותיקה מכולן.
שדרת ברודווי הופכת לאלכסונית בסביבות רחוב 78 (עד שהיא מתיישרת שוב ברחוב 10), ומשם רוב ההצטלבויות שלה עם כל אחת מהשדרות האחרות יוצרות את הכיכרות המוכרות של העיר (ישנן עוד כמה פחות מוכרות).
זה מתחיל ב-Columbus Circle בהצלטבות של ברודווי עם השדרה השמינית, נמשך ב-Times Square בהצטלבות עם השדרה השביעית, Herald Square בהצטלבות עם השישית, Madison Square בהצטלבות עם החמישית, ו-Union Square בהצטלבות עם הרביעית.
לכל אחת מהכיכרות יש את הייחוד שלה , את המאפיינים שלה ואת האירועים שלה (לאורך השנה), וכך בזכות החריגה הייחודית הזאת של ברודווי, הרווחנו כמה וכמה נקודות אטרקטיביות בעיר, וגם את בניין Flatiron המשולש והכל כך מיוחד (אחד היפים בעיר לדעתי).
מעבר לזה שהיכרות עם הכיכרות והסדר שלהן מסייעת להתמצאות, "סיור כיכרות" זאת אחת הדרכים המומלצות בעיניי לחוות את מידטאון, אבל על זה אכתוב בפוסט הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *