למרות שהשכונה מזוהה כיום בעיקר עם הקהילה האפרו-אמריקאית, בפרספקטיבה היסטורית, זאת אולי השכונה הכי מגוונת במנהטן מבחינה אתנית. כמעט כל אחת מקהילות המהגרים שהגיעו לניו יורק השתכנה בהארלם בשלב זה או אחר.

אנשים שלא מכירים את ניו יורק תמיד מופתעים לשמוע שהארלם נמצאת במנהטן. לא מסתדר להם שהשכונה בעלת התדמית הידועה לשמצה נמצאת דווקא ברובע שנחשב ליהלום שבכתר.

אבל הארלם כבר מזמן לא ידועה לשמצה והיא היום שכונה תוססת, מגוונת ובטוחה.

ניתן לעשות סיור באמצעות Free Tours by Foot (להלן FTBF), וניתן גם לסייר עצמאית (ובאופן כללי זאת הזדמנות נהדרת ללמוד קצת את הסיפור המרתק של השחורים בארה"ב).

סיירו ברחובות, שבו לאכול Soul Food באחת המסעדות המקומיות וספגו קצת את האווירה.

כל יום ראשון בבוקר ישנן מספר כנסיות "גוספל" שפותחות את שעריהן לתיירים (אבל יש לי המלצות טובות יותר בעניין הזה).

בשעות הערב השכונה מתרברבת בסצנת חיי לילה אופיינית ולוהטת עם מאות מסעדות, פאבים ומועדונים.

כל יום רביעי ב-19:30 בערב אתם יכולים להגיע לערב במה פתוחה בתאטרון אפולו המיתולוגי שגידל וטיפח אמנים אפרו-אמריקאים רבים במאה השנים האחרונות.

ואם כבר הארלם, קשה שלא להזכיר את Levain Bakery, אחת המאפיות היותר מומלצות בעיר.

למרות שמבחינתי זה בזבוז זמן, אגלה לכם שרחוב 125 (Dr Martin Luther King Blvd) הוא כתובת מצוינת לשופינג, והליכה לאורכו תפגיש אתכם עם סניפים של T.J. Maxx, Marshalls, H&M, Modell's , Old Navy, ועוד חנויות רבות שאהובות מאוד על הצרכן הישראלי.

לסיכום,

כמה זמן? סיור בסיסי בשכונה ימשך שעה-שעתיים. אם תשבו לאכול תוסיפו שעה, ביקור בכנסיות בימי ראשון (Worship) נמשך כשעה וחצי אבל צריך לקחת בחשבון המתנה בתור וקבלת Pass כשעה שעתיים לפני (הכמות מוגבלת).

שופינג זה כבר תלוי בכם.

מתאים לילדים? לא ממש.

הדירוג שלי: מומלץ.

 

זאת הכנסייה הכי גבוהה בארה"ב (וה-24 בגובהה בעולם), והיא עוצרת נשימה מבחוץ ומבנים.

הכנסייה היא בעלת השקפה אקומניסטית (דוגלת באחדות הזרמים בנצרות), ממוקמת סמוך לאוניברסיטת קולומביה ולהארלם וניתן לבקר בה מדי יום (כניסה ללא תשלום, סיורים בתשלום אבל לא חובה).

בימי ראשון בבוקר הכנסייה מקיימת פולחן פתוח לקהל הרחב כשהסגנון הוא יותר קלאסי וטקסי (להבדיל מהכנסיות בהארלם), אחרי הטקס מוצע סיור מודרך חינם.

אם כבר אתם שם, אפשר לקפוץ גם לקברו של הנשיא (והגנרל) יוליסס גרנט שנמצא ממש מעבר לכביש.

לסיכום,

כמה זמן? הצצה לכנסייה לוקחת כמה דקות, סיור כחצי שעה, פולחן יום א' כשעה וחצי (אין תור).

מתאים לילדים? לא.

הדירוג שלי: נחמד, חובה לחובבי ארכיטקטורה.

 

האוניברסיטה הבכירה של העיר ניו יורק, חברה בליגת הקיסוס, נוסדה לפני למעלה מ-250 שנים ונחשבת לאחת הטובות בעולם.

האוניברסיטה מציעה סיורים בסגנון FTBF וגם מאפשרת סיור בהדרכה עצמית באמצעות קובץ PDF (או שמע) שזמין להורדה באתר.

לסיכום,

כמה זמן? סיור נמשך כשעה.

מתאים לילדים? לא.

הדירוג שלי: נחמד, מומלץ אם אתם חובבי אקדמיה.

 

מסעדה ותיקה שהחזית שלה התפרסמה כחזיתו של בית הקפה Monk's בסדרה סיינפלד.

אתם יכולים רק להצטלם מבחוץ, אבל האמת שהמקום מציע ארוחות בוקר טעימות וזולות ועוגת גבינה מעולה.

לסיכום,

כמה זמן? תלוי כמה אתם אוכלים.

מתאים לילדים? כן, אם הם נולדו בשנות ה-80.

הדירוג שלי: חובה לחובבי סיינפלד, מיותר מבחינת כל היתר.

 

הפארק הכי מוכר בעולם הוא דווקא פחות גדול ממה שאתם חושבים (יותר קטן מפארק הירקון לדוג').

אבל חוץ מזה באמת שאין מקום להשוואה.

אני ממליץ בחום לא להתמקד רק בצד הדרומי והמתויר יותר, אלא להקדיש כמה שעות לסיור בכל הפארק.

מהר מאוד תשכחו שאתם נמצאים במרכזה של אחת הערים הסואנות ביותר בעולם ופשוט תתמכרו לכל הטבע המלאכותי הזה.

מעבר למאות האתרים, המזרקות, הפסלים, הגנים ופינות החמד שפזורים ברחבי הפארק, תוכלו גם לשוט באגם (בקיץ), להחליק על הקרח (בחורף), לבקר בגן החיות שבפארק ועוד.

אני פחות מתחבר לזה אבל רבים ממליצים לשכור אופניים לצורך הסיור בפארק. בנוסף, גם כאן ישנם סיורים של FTBF.

לחובבי החיפושיות מומלץ לא לפספס את שדות התות (Strawberry Fields), האתר לזכרו של ג'ון לנון שנמצא ממש מול בניין הדקוטה, שמולו נרצח לנון ב-1980.

זה לרוב פחות רלוונטי לתיירים, אבל הפארק הוא גם אתר פופולרי מאוד לג'וגינג, בעיקר מסביב לאגם ג'קלין קנדי.

אם אתם קצרים בזמן, אז אני מציע להתחיל מאזור טירת בלוודיר ולהמשיך דרומה.

לסיכום,

כמה זמן? בין שעתיים לחצי יום, תלוי בכם.

מתאים לילדים? כן.

הדירוג שלי: חובה.

 

מוזיאון מדהים שעוסק בעולם הטבע, בדגש על בעלי החיים. יחגוג יום הולדת 150 בשנה הבאה.

ממוקם באפר ווסט סייד, על רחוב סנטרל פארק ווסט היוקרתי (השדרה השמינית).

מפורסם בתצוגות הפוחלצים שלו ובשלדי הדינוזאורים המוצגים בו.

מתאים מאוד גם לכאלה שלא חובבי מוזיאונים בשגרה, ואם יש לכם זמן רק למוזיאון אחד זאת בהחלט צריכה להיות הבחירה שלכם.

הכניסה היא על בסיס "שלם כרצונך" (בקופות במקום בלבד).

לסיכום,

כמה זמן? 3-4 שעות בקלות.

מתאים לילדים? כן, מאוד!

הדירוג שלי: חובה.

 

מוזיאון לאומנות, אחד הגדולים והחשובים בעולם, מכונה בקיצור "The Met".

מכיל אינספור יצירות אומנות מרשימות ומפורסמות במידה זו או אחרת, ידוע במיוחד באומנות המצרית העתיקה המוצגת בו.

ממוקם על שטח הסנטרל פארק.

כניסה עולה 25$, וזה כבר לא מחיר מומלץ כמו שהיה עד לא מזמן (כיום רק תושבי ניו יורק נכנסים על בסיס "שלם כרצונך").

לסיכום,

כמה זמן? 3-4 שעות שעות בקלות.

מתאים לילדים? לחלקם כן, לחלקם לא.

הדירוג שלי: מומלץ, חובה לחובבי אומנות.

 

מתחם מרכזי ויוקרתי של אומניות הבמה, ביניהם המטרופוליטן אופרה והבלט העירוני.

סמוך אליו נמצא ביה"ס ג'וליארד המפורסם שעל בוגריו נמנים כישרונות רבים שאתם מכירים (והיום לומדים בו בעיקר אסייאתים גאונים), ואגלה לכם בסוד שכמעט מדי יום ביה"ס מציע ללא תשלום או בתשלום סמלי כניסה למופעים שונים של תלמידיו. חוויה משתלמת במיוחד לחובבי אומניות הבמה.

לרוב המופעים ניתן פשוט להגיע ולחלקם (גם חינמיים) יש צורך בהזמנת כרטיסים. הכל מפורט באתר.

לסיכום,

כמה זמן? כשעתיים.

מתאים לילדים? לרוב לא.

הדירוג שלי: נחמד, מומלץ לחובבי התחומים הרלוונטיים.

 

טמפל עמנו-אל הוא למעשה בית כנסת רפורמי מרשים מאוד ועצום ממדים, השלישי בגודלו בעולם (והגדול מחוץ לישראל) ויש בו כ-2,500 מושבים.

כיום הוא בעיקר שריד לקהילה שבעבר הייתה גדולה ופעילה בהרבה, ורוב ימות השבוע תמצאו את דלתות חזיתו סגורות (מאחורה יש משרדים ומוזיאון שפתוחים).

ההמלצה שלי היא להגיע לשם לתפילת ערב שבת (הזמנים המדויקים מפורסמים באתר שלהם). זאת חוויה חריגה וייחודית מאוד למי שלא מכיר.

הסגנון הוא כנסייתי ומשלב שירת סולנית עם שירת מקהלה בליווי צלילי עוגב כמובן, והטקסטים הם אלו המוכרים לנו מהסידור שעברו "שיפוצים" והתאמות ברוח הרפורמה.

התפילה נמשכת כשעה (כולל "דבר תורה"), ולאחריה ישנו קידוש ובופה קליל וטעים.

אגב, הם ישמחו לשמוע שאתם מישראל ובטח ישאלו אתכם קצת על הארץ.

(ישנם עוד בתי כנסת רפורמים מומלצים בניו יורק, אבל אני ממליץ דווקא על זה לביקור ראשון כי הוא באמת הבולט מכולם גם מבחינת המבנה וגם מבחינת הראשוניות, למרות שהוא כבר לא הכי פעיל או פופולארי).

לסיכום,

כמה זמן? קצת יותר משעה.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: מומלץ.

 

הכנסתי את זה בחלק של אפטאון למרות שלמעשה רוזוולט איילנד נמצא בכלל מחוץ למנהטן, מכיוון שתחנת הטראם שמוביל אליו נמצאת ב-Upper East Side.

רוזוולט איילנד הוא אי בעל מבנה צר וארוך שממוקם על האיסט ריבר בין מנהטן לקווינס. גשר קווינסבורו עובר מעליו.

בגדול, יש בו בנייני מגורים, משרדי עירייה שונים, כמה פארקים קטנים, קולג' אחד או שניים ועוד.

ובכל זאת, הוא מאפשר הפוגה מרעננת ומהממת מהמולת העיר, ולו בזכות התצפית על מנהטן שמקבלים מצעידה על ה-River walk עד לקצהו הדרומי של האי. בדרך תחלפו על פני בית החולים לאבעבועות שחורות, מבנה היסטורי שלא ניתן להיכנס אליו כיום עקב סכנת התמוטטות. בקצה הדרומי של האי שוכן אתר זיכרון לזכר הנשיא פד"ר רוזוולט.

אם אתם מצליחים לעשות את זה לקראת השקיעה אז הרווחתם את אורות העיר המנצנצים מולכם, ואם אתם מגיעים בסביבות אפריל אז תזכו לראות שם פריחה מרהיבה של דובדבן (ואז כמובן עדיף להגיע באור יום).

גם הנסיעה ברכבל היא חוויה, בייחוד החזור למנהטן ועוד יותר אם עושים את זה בשעת ערב. פשוט היצמדו לחלונות הפונים לדרום. בהתחלה תשקיפו על האיסט ריבר, וכשתגיעו למנהטן הרחובות יתגלו לכם אחד אחרי השני.

במידה ורכשתם Unlimited MetroCard, הנסיעה ברכבל כלולה בכרטיס, במידה ולא, העלות היא כמו כל נסיעה בודדה בתחב"צ בניו יורק (2.75$).

לסיכום,

כמה זמן? שעתיים ברוטו.

מתאים לילדים? כן! יעופו על הרכבל…

הדירוג שלי: מומלץ.

 

נמצאת בפינה הדרום מערבית של הסנטרל פארק, ממש על הגבול בין האפטאון למידטאון.

הכיכר היא למעשה נקודת המפגש בין השדרה השמינית, שדרת ברודווי ורחוב 59.

במרכזה ניצב פסלו של כריסטופר קולומבוס, מגלה היבשת על פי התפיסה המקובלת, ממערב נמצא מרכז טיים וורנר, קניון יוקרתי שכדאי להקדיש לו סיבוב, וממזרח, ממש בכניסה לסנטרל פארק, כל שנה בתקופה החגים נפתח שוק צפוף, מגוון וצבעוני של כ-150 דוכנים.

ממליץ לעבור שם אפילו רק כנקודת ציון, ולו רק כדי לחוש את האווירה שאופפת את "הכניסה" למידטאון.

לסיכום,

כמה זמן? כנקודת ציון, דקות ספורות. אם נכנסים לקניון/לשוק, חצי שעה-שעה.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: נקודת ציון שחובה לעבור בה. כל היתר מומלץ.

זה הזמן לצלול ל-Midtown…

 

רחבה שנמצאת על השדרה החמישית, צמוד לפינה הדרום מזרחית של סנטרל פארק.

ממערב אליה נמצא מלון פלאזה המפורסם (שכחו אותי בבית 2, זוכרים?), ממזרח חנות אפל ענקית לחובבי המותג, וממנה לכיוון דרום מתחיל המקטע הלוהט של השדרה החמישית.

אגב, בערבי חנוכה נערכת בה הדלקת החנוכיה הגדולה בעולם. עוד סוג של חוויה.

באופן כללי, אני ממש ממליץ ללכת על רחוב 59 (סנטרל פארק סאות') מכיכר קולומבוס לגרנד ארמי פלאזה. זאת הליכה קצרה ברחוב מהמם וכל שתי דקות נגלית אליכם עוד שדרה מרשימה מימין (השביעית, השישית והחמישית).

לסיכום,

כמה זמן? דקות ספורות.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: נקודת ציון שחובה לעבור בה.

 

הציר שעליו "סובבת" ניו יורק הוא כנראה גם הרחוב המפורסם בעולם.

אורכו (במידטאון) כ-3.5 ק"מ ותאורטית אפשר ללכת לאורכו בתוך פחות משעה, בפועל ייקח לכם הרבה יותר.

מלון פלאזה, מגדל טראמפ, מרכז רוקפלר, הספרייה הציבורית, אמפייר סטייט בילדינג, מדיסון סקוור פארק, ועוד עשרות ומאות חנויות ובתי כלבו יוקרתיים.

שמעתם פעם מישהו שמתלונן שהכל יקר בניו יורק? זה כי הוא עשה קניות בשדרה החמישית (או ברחוב 57).

עבור הישראלי הממוצע זאת לא כתובת הגיונית לשופינג, אבל זאת בהחלט שדרה שאתם צריכים "לעשות".

בהמשך אפרט קצת לגבי אתרים מסוימים בשדרה.

לסיכום,

כמה זמן? תיאורטית- שעה, בפועל- כנראה תשלבו את זה ביום שלם של שוטטות במידטאון.

מתאים לילדים? יכול להיות.

הדירוג שלי: חובה.

 

 

שני פארקים קטנטנים וחביבים מאוד שמסתתרים בין מגדלי מידטאון (גגלו במפות לקבלת מיקום מדויק).

בשניהם ישנם מפלים מלאכותיים וצמחיה שעושה צל ואווירה, ובשניהם ישנם גם קיוסקים שמוכרים מזון מהיר, שתיה קלה וקפה.

אני משתדל תמיד לשלב במסלול במידטאון הפסקה קצרה באחד מהם (או בשניהם).

לא הייתי ממליץ לשנות מסלול בשביל זה, אבל אם אתם באזור תקפצו.

יש משהו קסום בהפוגה הזאת (אבל אל תצפו ליותר מדי! זה בדיוק כמו שתיארתי לעיל).

לסיכום,

כמה זמן? מתאים למנוחה של 15-20 דקות.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: מומלץ (אם אתם בסביבה).

 

פסל אייקוני, נמצא על השדרה השישית פינת רחוב 55.

נכנס לרשימה בעיקר כי אני מניח שהזוגות הדביקים שביניכם ירצו לשלב במסלול סלפי על רקע הפסל

(ישנו גם Hope Sculpture על השדרה השביעית פינת רחוב 53).

לסיכום,

כמה זמן? דקה או קצת יותר, תלוי כמה פריימים אתם צריכים.

מתאים לילדים? יותר לילדות.

הדירוג שלי: אפשר.

 

לאורך שדרת ברודווי ממוקמים כמה עשרות אולמות תאטרון, מה שגרם לשם ברודווי להשתרש ככינוי לתעשיית התאטרון של העיר ניו יורק.

מלך האריות, אלאדין, ספר המורמונים, Sleep No more, ביקור התזמורת (הישראלי!), Wicked, שיקגו ועוד הם רק חלק מההצגות וממחזות הזמר שעולים בברודווי כמעט מדי ערב, ולצד הווסט אנד בלונדון, זאת בהחלט נחשבת לעילית התאטרון בעולם.

רמת ההפקה היא פסיכית ומי שביקר שם מעיד שהתקשה אח"כ ללכת לתאטרון בארץ (אז שקלו שוב אם ללכת…).

כרטיסים יעלו לרוב בין 40 ל-250 דולר, תלוי בהצגה, בעונה ובמיקום באולם.

ניתן להזמין באתר הרשמי אבל זה לרוב הכי יקר, אפשר לרכוש באחד מדוכני Tkts הפזורים בעיר (זה שבטיימס סקוור הוא העמוס ביותר), אפשר לרכוש בקופות התאטראות בשעות שלפני המופע לרוב במחירים זולים במיוחד, ואפשר גם באפליקציית TodayTix או באתר BrodwayBox שגם מציעים מחירים טובים.

לסיכום,

כמה זמן? כשעתיים בממוצע.

מתאים לילדים? מאוד, במיוחד מלך האריות ואלאדין או הצגות ילדים אחרות.

הדירוג שלי: חובה, אלא אם אתם ממש לא בענייני הצגות ומחזות זמר.

 

מתחם מסחר ועסקים ותיק, אופנתי ומרשים במרכז מנהטן, נבנה בתקופת השפל הגדול (שנות ה-20 של המאה שעברה).

מונה 19 בניינים שביניהם פזורות מספר אטרקציות תיירותיות מרכזיות.

בין היתר נמצא בו אולם המוזיקה "רדיו סיטי" שמעבר להופעות שמתקיימות בו לאורך השנה, בחגים מתקיים בו מופע הכריסמס המסורתי (תמיד ניתן גם להיכנס לסיור בתשלום בפנים).

במרכזו מתחם ההחלקה על הקרח הכי מוכר בעיר (בעונה), שלצידו מתקיים כבר כמעט 70 שנה בכל סוף נובמבר טקס רב רושם שבו מוצב עץ האשוח הגדול ביותר בניו יורק.

בראשו תצפית מדהימה על העיר (פירוט בסעיף הבא), וסביר להניח שהמתחם כולו ימגנט אתכם ותמצאו את עצמכם חוזרים אליו שוב ושוב וסובבים אותו כאילו היה אתר קדוש.

מול מרכז רוקפלר על השדרה החמישית נמצאת קתדרלת פטריק הקדוש היפהפיה (כדאי להציץ גם בפנים), ולצידה בית הכלבו המפורסם Saks Fifth Avenue, שבכל דצמבר חלונות הראווה שלו לובשים חג ועל חזיתו מוקרן בערבים מיצג אורקולי מסורתי שרק מוסיף לחגיגה.

לסיכום,

כמה זמן? תלוי מה בוחרים לעשות שם, אפשר פשוט לשלב כחלק מיום במידטאון.

מתאים לילדים? כן, חלק מהדברים.

הדירוג שלי: חובה.

 

התצפית ממוקמת במרכזו של מרכז רוקפלר, בראש בניין GE.

במהלך בנייתו של בניין GE צולמה על אחת מקורותיו הגבוהות התמונה האייקונית Lunch atop a Skyscraper (גגלו, אתם מכירים את התמונה הזאת).

התצפית הזאת מספקת נוף מדהים, ולטעמי היא עדיפה על זאת שבאמפייר סטייט בילדינג.

למה? דבר ראשון, ובכן, כי רואים ממנה את האס"ב, ודבר שני כי הזווית לכיוון סנטרל פארק טובה יותר מזאת שמציע האס"ב.

החיסרון היחיד הוא שבקושי רואים ממנה את בניין קרייזלר שהוא אחד האהובים עלי.

מומלץ בחום להזמין כרטיסים מראש (יש צורך לבחור תאריך ושעה מדויקת ולהגיע כמה דקות לפני, העלות היא כ-36$), ולקחת בחשבון תהליך מעט מייגע עד שמגיעים לתצפית עצמה (תור למעלית ראשונה, מעלית ראשונה, תור לבידוק, בידוק, צילומים שינסו אח"כ למכור לכם, תור למעלית שניה, מעלית שניה), אבל זה בהחלט שווה את זה.

למעלה ישנם שלושה מפלסי תצפית, חנות מזכרות ושירותים (חשוב!).

לא ניסיתי בעצמי, אבל יודעי דבר מספרים שמתחת לתצפית ישנו בר שנקרא Bar SixtyFive וישנה מסעדה שנקראת Rainbow Room, ובמקום לשלם עבור עליה לתצפית אפשר פשוט לעלות לאחד מהם ולהרוויח גם תצפית וגם ארוחה או כוס משקה באותו מחיר פחות או יותר (לפחות אם מסתפקים במשקה…).

 

אחד המוזיאונים הכי נחשבים בעולם בתחום האומנות המודרנית.

די גדול (נדמה לי 6 קומות), ולמרות שהוא מתאים בעיקר לחובבי התחום ולחובבי מוזיאונים בכלל, יכול "להפוך ת'ראש" גם לאנשים "רגילים".

הכניסה עולה 25$ למבוגר. הכניסה חינם בימי שישי בשעות 4pm עד 8pm.

לסיכום,

כמה זמן? שעתים-שלוש.

מתאים לילדים? לא (אלא אם חובבי אומנות).

הדירוג שלי: נחמד (חובה לחובבי אומנות).

 

היא נקראת על שם מערכת עיתון טיימס ששכנה בה בעבר, היא הכיכר הכי מפורסמת בעולם, בעיני רבים היא אחד מהסמלים המרכזיים של העיר והיא היום מלכודת תיירים ענקית ומסנוורת, תרתי משמע.

גבולותיה כבר נפרצו מזמן מעבר לשטח הכיכר המקורי, ועל פי תקנות עיריית ניו יורק, כל מי שרוצה "לתקוע יתד" בכיכר מחויב להציב שילוט מואר בגודל מינימלי.

מיטיבי לכת אולי זוכרים מהפוסטים הקודמים שאני לא חסיד של טיימס סקוור, אבל אני בכל זאת מסכים לחלוטין שבביקור ראשון בניו יורק זאת נקודה שחובה להגיע אליה פעם ביום ופעם בלילה.

מאות חנויות קונספט וסניפי דגל למיניהן, עשרות מלונות, מופעי רחוב, בובות בגודל אנושי שיכפו עליכם תמונה (תמורת טיפ כמובן…), המולה עירונית מטלטלת, ואפילו לא ניו יורקר אחד (למעט העובדים כמובן).

למרות שאני יורה לעצמי ברגל, מוכרח לומר שממש אהבתי את החנות של M&M. היא פשוט חנות חמודה.

אם אתם שם ב-31/12, זכרו שבחצות נופל הכדור (צפוף, מעייף, פחות אטרקטיבי ממה שאתם חושבים).

לסיכום,

כמה זמן? שעה-שעתיים (ואולי יותר, תלוי לכמה חנויות תיכנסו).

מתאים לילדים? כן, מאוד (אבל ישעמם אותם אם תטבעו בשופינג).

הדירוג שלי: חובה בביקור ראשון, לוותר בביקורים הבאים.

 

מוזיאון השעווה המפורסם, באופן אישי אני פחות מתחבר.

די דומה לסניפים אחרים בעולם אם כי יש קצת יותר דגש על כוכבים הוליוודיים.

לא זול (29$-59$, תלוי בסוג הכרטיס), וצפו לתורים בכניסה אם הגעתם בשעות השיא.

לסיכום,

כמה זמן? שעה, שעתיים אם נסחפתם.

מתאים לילדים? כן, מאוד.

הדירוג שלי: אפשר (מומלץ אם אתם עם ילדים או חובבי הסגנון).

 

אני מאוד אוהב את המקום הזה, וזה מבחינתי הלב הפועם האמיתי של מידטאון מנהטן.

מדובר בפארק לא גדול מאחורי הספריה הציבורית, שמצד אחד יש בו מדשאה ועצים ואפשר לשבת לפיקניק רגוע ביום יפה, ומצד שני הוא מחובר לחלוטין להמולת העיר (להבדיל מפארקים דומים אחרים).

בחורף נפתח בפארק Winter Village שכולל משטח החלקה על הקרח, עץ חג מולד מסורתי ומרשים, ועשרות "Holidays Shops" שהם למעשה ביתנים קטנים לממכר מוצרי אומנות, אופנה, אקססוריז ו-Street Food.

בקיץ ישנן פעילויות שונות, החל מאימוני יוגה המוניים וכלה בהקרנות סרטים ללא תשלום על מסכים גדולים במדשאת הפארק.

לסיכום,

כמה זמן? כמה שאתם רוצים.

מתאים לילדים? תלוי בעונה, אבל כן.

הדירוג שלי: חובה.

 

על השדרה החמישית פינת רחוב 42 ניצב מבנה מרשים במיוחד, זו היא הספרייה הציבורית של העיר ניו יורק, וברור שהיא אחת הגדולות והחשובות בעולם.

בחזיתה ניצבים שני אריות למשמר, שם האחד "סבלנות" ושם השני "עוצמה". את שמותיהם קיבלו מבחור יהודי אחד, פיורלו לה גוארדיה, ראש עיריית ניו יורק (ומחלף על איילון).

אין באמת המון מה לעשות שם, אלא פשוט להסתובב בדממה בין המסדרונות והאולמות השונים ולהתרשם מהיופי ומכובד הראש.

אל תפספסו את Rose Reading Room, אולם הקריאה ששופץ ונפתח לציבור מחדש לפני כשנתיים.

הכניסה ללא תשלום.

לסיכום,

כמה זמן? 20-30 דקות.

מתאים לילדים? לחובבי ספריות/תולעי ספרים.

הדירוג שלי: מומלץ על גבול החובה.

 

 

תחנת הרכבת המרכזית של העיר ניו יורק, וכמתחייב מהתואר, היא גם תחנת הרכבת הגדולה בעולם (מבחינת מספר הרציפים), והיא בכלל כולה פלא ארכיטקטוני (כמו דיזנגוף סנטר אבל בדיוק הפוך).

היא יושבת על שדרת פארק שמתפצלת לשניים ומקיפה אותה, ומאחוריה נבנה בשנות ה-60 בניין MetLife (בניין Pan Am בשמו המקורי).

מעבר לאולם המרכזי המרשים שאותו בטח יצא לכם לכם לראות באיזה 7,000 סרטים, שבתקרתו מוצגים גרמי השמיים ובמרכזו נמצאת עמדת המודיעין עם השעון המפורסם, בתחנה יש גם מתחם מסעדות שווה (עם מסעדת צדפות מפורסמת במיוחד וסניף של מגנוליה בייקרי), שוק אוכל קטן ונחמד מאוד, מגרש טניס בבעלות הנשיא טראמפ (אמיתי!), וגם "אולם לחישות" שעקב האקוסטיקה הייחודית שלו לחישות לקיר בצד אחד נשמעות למי שעומד בצמוד לקיר בצד השני. אגב, נדמה לי שגם בגרנד סנטרל יש סיורים של FTBF.

אני ממליץ בחום לשלב את הגרנד סנטרל עם הליכה לאורך שדרת פארק, אולי השדרה הכי אלגנטית בעיר.

אפשר להתחיל בפינה של שדרת פארק ורחוב 59 וללכת עד לגרנד סנטרל.

כשאתם הולכים תעיפו מבט קדימה ותראו את בניין MetLife, ולפניו בניין נוסף יפה במיוחד שבתחילה ייראה לכם כאילו הוא חלק מבניין MetLife עצמו. זהו בניין Helmsley המואר בלילה, אחד היפים והמיוחדים בעיר.

לסיכום,

כמה זמן? גרנד סנטרל חצי שעה, שדרת פארק חצי שעה.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: מומלץ על גבול החובה.

 

מתחנת גרנד סנטרל אתם יכולים להמשיך על רחוב 42 לכיוון מזרח.

אחרי מספר דקות תחלפו על פני בניין קרייזלר המרהיב,

בפינת השדרה השניה תרימו את הראש ותראו את דגל ישראל מתנופף מעל בניין הקונסוליה הישראלית,

בהמשך תגיעו ל-Tudor City Greens, ולגשר שאהוב במיוחד על צלמים (זוכרים את התמונה מהפוסט הראשון?),

וכשתגיעו לצומת T תביטו שמאלה ותראו את בניין האו"ם.

נכון, האו"ם לא תמיד חבר הכי טוב שלנו, אבל סיור באו"ם הוא דווקא נחמד.

העלות היא 22$ ויש צורך להזמין כרטיסים מראש.

אם רוצים סיור בעברית אז צריך לבקש במייל ואז פותחים לכם תאריך ושעה.

הסיור כולל מעבר באולמות המרכזיים (מועצת הביטחון, העצרת הכללית ועוד) והסברים על ההיסטוריה של האו"ם ועל מטרותיו. למטה יש חנות מזכרות נחמדה ופעם היה אפשר לקבל גם חותמת של האו"ם בדרכון אבל היום כבר לא (לי יש וזה מה שחשוב).

לפני הכניסה למתחם האו"ם צריך לעבור סקרינינג במשרדים מהצד השני של הכביש.

לסיכום,

כמה זמן? כשעה וחצי ברוטו.

מתאים לילדים? לא.

הדירוג שלי: נחמד.

 

בית הכלבו הוותיק (1958) והעצום הזה אחראי לרבות ממסורות החגים הנחגגות בניו יורק עד היום.

הוא מארגן את מצעד חג ההודיה, הוא משגר מופע זיקוקים מטורף ביום העצמאות האמריקאי ולבוש החג של חלונות הראווה שלו נתן השראה והיווה מודל לחיקוי לבתי כלבו רבים אחרים בעיר.

זאת נחשבת לחנות הגדולה בעולם, ורוב הזמן יש שם סיילים לא רעים (חפשו תמיד את ה-clearance).

אגב, מי שבכל זאת מחפש יותר זול, שתי דקות הליכה משם יש את מנהטן מול ובתוכו סניפים של JCPenney וחנויות נוספות (כולל חנות צעצועים זולה יחסית).

לסיכום,

כמה זמן? הרבה.

מתאים לילדים? כן.

הדירוג שלי: מומלץ, בעיקר בחגים.

 

ביתה המפורסם של הניו יורק ניקס ממוקם בשכונת צ'לסי ועדיין נקרא על שם המיקום הקודם שלו, סמוך למדיסון סקוור פארק.

ההיכל מארח עשרות הופעות של גדולי האומנים לאורך השנה, אבל ברור שגולת הכותרת הם משחקי הכדורסל. כל משחק הוא חוויה גם מבחינה ספורטיבית וגם מבחינת השואו הכל כך אמריקאי הזה.

הכרטיסים לא זולים (לרוב מתחילים ב-120$), אבל זאת בהחלט חווית חובה לחובבי כדורסל וספורט בכלל.

מי שרוצה לחוות חווית NBA זולה יותר יכול לעשות זאת בברקליס סנטר בברוקלין במשחקיה של ברוקלין נטס, אליהם נמכרים כרטיסים במחירים זולים משמעותית.

לסיכום,

כמה זמן? למעלה משעתיים.

מתאים לילדים? לחובבי ספורט.

הדירוג שלי: חובה לחובבי ספורט, לא בטוח ששווה את ההשקעה לכל היתר.

 

 

 

 

אחת השכונות האהובות עלי בעיר, אני תמיד ממליץ בחום להקדיש לה יום.

אפשר להתחיל בשוק צ'לסי- מפעל ישן לעוגיות אוראו ששוקם והפך לשוק אוכל אופנתי ומגוון מאוד עם אווירה מיוחדת משלו. שוק צ'לסי נתן את ההשראה לשרונה מרקט שלנו (ולשווקים נוספים בעולם).

יש היום בשוק שתי מסעדות ישראליות, ביניהן מזנון של אייל שני, אבל אל תהיו פרובינציאלים, מסרו ד"ש ולכו לאכול ב-LosTacos המקסיקנית….

משם תמשיכו למוזיאון וויטני, מוזיאון הורס לאומנות אמריקאית, שמעבר לאומנות הייחודית והמרתקת שמוצגת בו מספק תצפית מרהיבה מהמרפסות שלו על כל השכונה (כניסה עולה 22$).

אגב, בדרך מהשוק למוזיאון ישנה חנות קונספט/מרכז אירועים של סמסונג, סוג של גן עדן לחובבי המותג.

צמוד למוזיאון וויטני נמצאת הכניסה הדרומית לטיילת היי ליין, וזאת תהיה התחנה הבאה שלכם.

זאת בעצם מסילת רכבת עילית שפילותה הפסיקה כבר לפני שנים רבות, והיא נותרה נטושה עד שלפני מספר שנים עיריית ניו יורק שיקמה אותה והפכה אותה לפארק מיוחד מאוד שבו מטיילים בשכונת צ'לסי "באוויר".

אורכה של הטיילת מייל אחד, ממזרחה שכונת צ'לסי וממערבה נהר הדסון, והיא יפה בכל שעה ובכל מזג אוויר. היא מסתיימת בסביבות רחוב 34 ומשם תוכלו להמשיך לשוטט בשכונה או לקחת את הסאבווי (7) לכיוון מרכז העיר.

ישנן שתי נקודות נוספות בצ'לסי שאני רוצה לציין.

הראשונה היא החנות המפורסמת B&H. חנות גדולה ואמוד מקצועית לממכר מוצרי אלקטרוניקה (וציוד צילום). ממוקמת קרוב ליציאה הצפונית מטיילת היי ליין.

מקור שם החנות הוא בר"ת של בני הזוג שהקימו אותה – בלומה והרמן, חסידי סאטמר.

רבים מהעובדים חרדים וישמחו לדבר אתכם בעברית, המבחר שם מפלצתי והמחירים משתלמים במיוחד.

השניה היא הגלריה של דייויד זווירנר (David Zwirner), אחת הגלריות הכי נחשבות כיום בניו יורק, תחנת חובה לחובבי אומנות (קחו בחשבון המתנה ארוכה בתור).

לסיכום,

כמה זמן? כאמור, "יום בצ'לסי".

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: חובה.

 

אחת הדרכים הנעימות והנחמדות לחוות את מידטאון היא לסייר בין כיכרות ברודווי (+וושינגטון סקוור).

לכל כיכר יש את האופי שלה ואת המאפיינים הייחודיים שלה, ואתם גם לא חייבים להיצמד רק לשדרת ברודווי אלא פשוט לעבור בכל הכיכרות בדרככם.

אני ממליץ בחום לעשות את היום הזה בשבת או ראשון, כשיש אווירת סופ"ש נהדרת.

תתחילו מ-Washington Square Park שנמצאת בכלל בדאונטאון סמוך לאוניברסיטת ניו יורק (הכיכר היחידה בסיור שלכם שלא נמצאת על ברודווי).

מכאן אני ממליץ לעשות חיתוך קטן לכיוון Astor place, ואז לעלות לכיוון Union Square Park. אם אתם מגיעים בחגים אז סיירו בין דוכני ה-Holiday Market.

כשאתם עוזבים את יוניון סקוור אל תשכחו לתת קפיצה לחנות של Kellogg's, חגיגה לילדים בגילם ובנפשם.

התחנה הבאה שלכם תהיה Madison Square Park שמוקף בבניינים יפהפיים ובראשם Flatiron Building.

זאת הזדמנות להרגיש קצת איטליה בסניף של Eataly הסמוך.

מכאן תעלו דרך השדרה החמישית ותחתכו שמאלה ברחוב 34, ואחרי תפילה קטנה מול האמפייר סטייט בילדינג תמשיכו לכיוון Herald Square שסמוך לבית הכלבו מייסיס, עליו כבר כתבתי לעיל.

המשיכו על ברודווי לכיוון Times Square, ואל תשכחו לעצור ולתת כבוד ב-Golda Meir Square בפינת רחוב 39 (פסלה של גולדה מאיר נמצא במרכזו).

מכאן אתם ברשות עצמכם, אתם יכולים להמשיך לכיכר קולומבוס שכבר הזכרתי או להמשיך לשוטט במידטאון.

לסיכום,

כמה זמן? חצי יום עד יום, תלוי בקצב שלכם.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: מומלץ, אפילו מאוד.

***

הגענו ל-Lower Manhattan\Downtown!

(למעשה כבר עשינו לכאן שתי גיחות- מוזיאון וויטני ותחילת "סיור הכיכרות")

 

"הכפר" של מנהטן מורכב משתי שכונות, East Village במזרח ו-Greenwich Village במערב. ביניהן נדחפת גם שכונת NoHo הקטנה.

סיפור ראשון,

ברחוב סנט מרקס באיסט ווילג' ישנה מסעדת נקניקיות שנקראת Crif Dogs. באחת מפינות המסעדה ישנו מעין תא טלפון סתמי, שסביר להניח שבקושי הייתם שמים לב אליו אם הייתם אוכלים שם. אין שום רמז במקום לגבי מהותו של תא הטלפון. לתא הטלפון הזה ישנה גם דלת אחורית, והוא למעשה מוביל לבר "סודי" שנקרא Please Don't Tell. כדי להיכנס לבר צריך להרים את השפופרת ולדבר עם המארחת בצד השני שתפתח לכם את הדלת. כשנכנסים מגלים בר אופנתי, צפוף ועמוס, שמגיש קוקטיילים מעולים, ומבינים שמסעדת הנקניקיות היא למעשה "כיסוי" לדבר האמיתי.

סיפור שני,

בשנת 1977 התרחשה בניו יורק הפסקת חשמל של 25 שעות. ניו יורק הייתה אז עיר קשוחה ואלימה, עם פערים חברתיים שתססו ובעבעו מתחת לפני השטח. באותה ערב שבו נפל החשמל, בזמן שברחבי ניו יורק בוצעו אינספור פשעי שוד וביזה ונעצרו אלפים, מסעדות הגריניץ' ווילג' הגישו שמפניה בחינם לתושבי המקום והפכו את הפסקת החשמל לחגיגה מקומית.

שני הסיפורים האלה לדעתי ממחישים נהדר את "הקטע" של הווילג'- א. אווירה שכונתית ייחודית ושמחה, ו-ב. מה שאתה רואה זה לא תמיד מה שבאמת קורה.

שתי השכונות האלה היו ידועות כבית גידול של מוזיקאים רבים, ושתיהן היו גיי פרינדליות עוד לפני שמישהו ידע מה זה, ושתיהן הצמיחו תנועות חברתיות (ילדי פרחים לדוג'), ולמרות הג'נטריפיקציה הבורגנית שעברו השכונות האלה בעשורים האחרונים, הן עדיין מהוות מוקד של חיי לילה, עם אלפי מסעדות, פאבים, מועדונים וכו', ועדיין מהוות קרקע פורה להתגבשותם ולהתפתחותם של מאבקים חברתיים ושל טרנדים מקומיים.

אני ממליץ בחום להקדיש לפחות כמה שעות לשוטטות בווילג', אפשר להתחיל מ-Alphabet City במזרח, להמשיך ברחוב Saint Marks שהוא מוקד תרבותי מקומי, הרחוב מגיע עד לאוניברסיטת ניו יורק ולוושינגטון סקוור פארק (נסו להגיע בשבת-ראשון, כשהסטודנטים בחופש), ומשם ל-Bleecker st שמוזכר רבות בשירים, סרטים וסדרות טלוויזיה.

גם כאן, אל תיצמדו למסלול מדויק, אלא פשוט שוטטו ברחובות, עצרו לשתות ולאכול במסעדות השונות, שבו בפארקים למנוחות קצרות, ופשוט "תעשו" את הווילג'.

נסו לבקר גם בראשון/שבת בבוקר, וגם לבלות שם בערבי סופ"ש.

לסיכום,

כמה זמן? לפחות כמה שעות.

מתאים לילדים? לא.

הדירוג שלי: מומלץ, אפילו מאוד.

 

השכונה אמנם נקראת על שם השכונה הלונדונית, אבל לשם יש משמעות נוספת- South of Houston, מדרום לרחוב האוסטון (ולא יוסטון, למרות האיות הזהה), הרחוב שמסמן את הגבול הדרומי של הווילג'.

האומנים כבר עזבו את השכונה הטרנדית הזאת לאחר שערך הנכסים זינק (לא מעט בזכותם…), והיום תמצאו בה המון חנויות ובוטיקי אופנה (כולל חנות מטורפת של Nike, חובה לחובבי המותג). לאו דווקא המקום הכי זול לקניות.

כמו הווילג', גם כאן מומלץ פשוט לשוטט בין הרחובות ולהיכנס לכל מקום שמוצא חן בעיניכם.

סוהו מלאה באוכל טוב. אתם יכולים לארוחת בוקר ב-Balthazar, לאכול את הקרונט המקורי אצל Dominique Ansel (כדאי שתזמינו מראש או שתגיעו מוקדם), וכדאי גם שתשבו ב-Havana To Go ותפנקו את עצמכם בקלח התירס הצלוי הכי טוב בעיר. בסביבה נמצאת גם Eileen's Special Cheesecake אם עדיין לא שבעתם מעוגות גבינה.

לסיכום,

כמה זמן? שעתיים-שלוש, תלוי כמה תאכלו.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: מומלץ על גבול החובה.

 

אייקון ניו יורקי. מעדנייה יהודית (לא כשרה) שנפתחה בשנת 1888 והיום היא שריד כמעט בודד לעבר היהודי המפואר של ה-Lower East Side, למרו תשכיום מרבית העובדים הם היספאניים.

המסעדה מפורסמת בכריכי הבשר המופרכים שלה ובמרק הקניידלך המוגש בה.

האווירה קולנית ורועשת, ועל הקירות תמצאו מאות תמונות של ידוענים (מי יותר ומי פחות) שאכלו בה לאורך השנים, והמקום כולו נראה כמו אתר צילומים של סרט אמריקאי משנות ה-80-90.

ואכן, שם צולמה גם סצנת האורגזמה המפורסמת (והמזוייפת) של מג ראיין בסרט "כשהארי פגש את סאלי", והדבר מצוין במסעדה בשלט שתלוי מעל השולחן הספציפי.

בכניסה תקבלו פתק שעליו ירשמו העובדים את כל המנות שהזמנתם ויחזירו לכם, ביציאה אתם עוברים עם הפתק בקופה ומשלמים.

לסיכום,

כמה זמן? כשעה.

מתאים לילדים? כן, יש נקניקיה בלחמניה…

הדירוג שלי: מומלץ.

 

 

 

אני מתייחס לשלושת השכונות האלה באותו סעיף, כי למעשה מליטל איטלי נותר בערך רחוב וחצי (אזור Hester פינת Mott, ורחוב Mulberry), וגם נוליטה היא הגדרה בעיקר על הנייר, כי בפועל צ'יינה טאון מתרחבת על חשבונן ממזרח, וסוהו נוגסת בהן ממערב.

צ'יינה טאון קצת שנויה במחלוקת. יהיו מי שיאמרו לכם שמסריח שם, או שלא נעים להסתובב ברחובות, אני באופן אישי ממש אהבתי.

יש שם אווירה שונה לחלוטין ולא יהיה לכם ספק שאתם באזור סיני. חנויות דגים ודוכני ירקות שחוסמים חצי מדרכה, קיוסקים קטנים, חנויות בגדים זולות ומסעדות אסייתיות מסוגים שונים, וסינים, המון סינים.

אם תבואו מוקדם בבוקר אולי אפילו תראו סינים זקנים עושים טאי צ'י בפארק הארוך שבין רחובות Chrystie ו-Forsyth.

רחוב Canal ברובו לא שייך רשמית לצ'יינה טאון, אבל אין ספק שרוחה של צ'יינה טאון שורה על חלקים גדולים ממנו, בעיקר לאורך המדרכה הדרומית…

לסיכום,

כמה זמן? שעה-שעתיים.

מתאים לילדים? לא במיוחד.

הדירוג שלי: מומלץ.

 

בית הכנסת הראשון בניו יורק (והשני בארה"ב כולה) משמש כיום מוזיאון, והוא שריד נוסף לעבר היהודי המפואר של Lower East Side.

בית הכנסת יפה, מרשים, ואפילו קצת מרגש.

כניסה עולה 14$ (למבוגר), ובימי שני הכניסה היא על בסיס "שלם כרצונך".

ישנה קהילה שממשיכה לקיים שם תפילות ימות החול, אבל לא בבית הכנסת עצמו אלא במרתף צמוד.

יש גם דרך להתפלל בבית הכנסת עצמו- רשמית, בית הכנסת סגור בשבתות, אבל אגלה לכם בסוד שלמעשה מתקיימות שם תפילות ע"י כמה חברה שמנסים לשמור על גחלת בית הכנסת בוערת. הם ישמחו אם תגיעו להשלים מניין כי לא תמיד יש.

לסיכום,

כמה זמן? 20-30 דק'.

מתאים לילדים? לא ממש.

הדירוג שלי: נחמד, מומלץ אם מעניינת אתכם הזווית היהודית של העיר.

 

האמת שהמתחם הזה די מדהים, כי אני מגיע לניו יורק שנה אחרי שנה ובכל פעם יש שם משהו חדש לראות.

זאת אומרת שגם אם הייתם בניו יורק לפני שנה או שנתיים, עדיין אתם יכולים להעביר שם בקלות כמה שעות.

אז מה יש שם?

– אתר הזיכרון לזכר אסון תאומים שמורכב משתי בריכות שממוקמות בדיוק הכין שעמדו הבניינים. שמות הנספים כתובים על פלטות מתכת סביב לבריכות.

זה עוצמתי, עצוב ומרגש. בין שתי הבריכות נמצא המוזיאון הלאומי לאסון התאומים (כניסה למבוגר 24$).

– התצפית ממגדל החירות שהיא כנראה התצפית הכי טובה בעיר. כניסה עולה 34$ למבוגר. טיפ קטן: כשאתם נכנסים למעלית, גם בעליה וגם בירידה, תפעילו את מצלמת הוידאו בטלפון הנייד שלכם.

– האוקולוס של קלטרווה, תחנת הרכבת המהממת שנמצאת במתחם. זה מטורף מבחוץ ועוד יותר מבפנים, וזה הרשים אותי יותר ממפלי הניאגרה לדוג'… (את שניהם ראיתי לראשונה באותו טיול). אגב, יש משם מעבר תת קרקעי לסעיף הבא…

– ברוקפילד פלייס (Brookfield Place) הוא לא חלק רשמי מהמתחם, אבל נמצא ממש מעבר לכביש. זה למעשה קניון יוקרתי ויקר, ובין היתר שוכן בו שוק האוכל הצרפתי והמפונפן Le District. אל תפספסו את היציאה האחורית להדסון ריבר.

– גם כאן יש סניף של השוק האיטלקי Eataly, והוא לדעתי שווה יותר מאחיו במרכז העיר. נמצא בתוך קניון נוסף בבניין Four World Trade Center.

– לחובבי השופינג, סניף ענק של Century21 נמצא ממש מעבר לכביש ברחוב Church.

– אם יש לכם זמן פנוי, אתם יכולים לשלב שיטוט קצר או יותר בשכונת TriBeCa, השכונה שספגה את המכה הכי קשה עקב אסון התאומים, ושוקמה להיות שכונה מרשימה ומבוקשת הרבה יותר ממה שהייתה לפני (מקור השם- Triangle Below Canal street).

לסיכום,

כמה זמן? 3-4 שעות בקלות.

מתאים לילדים? כן.

הדירוג שלי: חובה.

 

אחד המוסדות שהכי משפיעים על שווי הכסף של כולנו מציע סיורים ללא תשלום.

צריך להירשם מראש והביקוש גבוה, הסיור בסה"כ נחמד ואפילו כולל הצצה למאגר מטילי הזהב של ארה"ב. בסוף הסיור מקבלים מזכרת, שקית עם דולרים גרוסים.

לסיכום,

כמה זמן? כשעה.

מתאים לילדים? לא.

הדירוג שלי: נחמד, מומלץ לכלכלנים.

 

 

 

אין המון מה לעשות שם, אבל זה אזור נעים לשוטטות קצרה, מרשים במיוחד ומצטלם נהדר.

מול הבורסה נמצא ה-Federal Hall בו הושבע הנשיא וושינגטון לכהונתו הראשונה. כיום זה מוזיאון והכניסה אליו חינם.

בסביבה ישנו גם מוזיאון שמוקדש לכלכלה האמריקאית. לא הייתי.

לסיכום,

כמה זמן? חצי שעה-שעה.

מתאים לילדים? לא.

הדירוג שלי? מומלץ, זה בסה"כ חצי שעה ואתם ממילא שם.

 

מה שמגניב עם הפסל הזה היא העובדה שלמרות שהיום הוא אחד מסמלי העיר ובכל שעה ביום אנשים עומדים בתור כדי להצטלם איתו (!!!), מלכתחילה הוא בכלל הוצב באישון לילה ללא היתרים ואישורים באקט של Guerilla Art.

הפסל הוצב כשנתיים לאחר התרסקותה של הבורסה האמריקאית בשנת 1987, ומטרתו של היוצר, ארתורו די מודיקה, הייתה לסמל את עוצמתו ואת כוחו של הציבור האמריקאי. הפסל הוצב במקור סמוך לבורסה,משך אליו קהל עצום, הוחרם ע"י המשטרה, ובהמשך ולאור התלהבות הציבור קיבל היתרים והוצב בטקס רב רושם במיקומו הנוכחי.

שור, כידוע, מסמל עליות שערים (מכיוון שתוקף עם קרניו כלפי מעלה, להבדיל מדוב שמסמל ירידות שערים, מכיוון שתוקף עם ידיו כלפי מטה).

במרץ 2017 הוצב מול פסל השור פסל נוסף שנקרא Fearless Girl, שמציג ילדה שניצבת ללא פחד מול הפסל, בפוזה לעומתית למדי, ומסמל את מקומן של הנשים ואת כוחן במשק הכלכלי.

כיאה לניו יורק, הצבת הפסל עורר מחלוקת ומהומה לא קטנות, לרבות הליך משפטי של די מודיקה בתביעה להסיר אותו.

כרגע יש לו היתר זמני, אני יותר מאשמח אם הוא יהפוך לקבוע.

לסיכום,

כמה זמן? תור של כמה דקות להצטלם איתו.

מתאים לילדים? כן.

הדירוג שלי: חובה, זה כמה דקות ואתם ממילא שם.

 

הגשר הכי יפה בעולם יחגוג בשנה הבאה 150 שנות חיבור בין מנהטן לברוקלין.

זה אחד מסמליה המובהקים של העיר, וחציית הגשר היא אחת מהחוויות הבולטות בטיול בעיר.

לרוב ממליצים לעשות את הדרך מברוקלין למנהטן, אפשר גם הפוך.

אני ממליץ בחום לחצות את הגשר (ממנהטן לברוקלין) כשמתחילה השקיעה, ולהגיע בחושך ל-Brooklyn Bridge Park בברוקלין לתצפית הורסת על מנהטן בין שני הגשרים. אפשר לעבור בסטארבקס ולשבת להפסקת קפה מול הנוף, ובסוף אפשר ומומלץ לקנח בארוחה בשייק שאק הסמוך. את החזרה למנהטן ניתן לעשות בסאבווי.

אגב, כמה דקות הליכה משם, ברחוב וושינגטון, נמצאת אחת הנקודות האהובות על צלמי העיר שממנה רואים את האמפייר סטייט בילדיג "ממוסגר" בבסיס גשר מנהטן (צריך להיות שם כדי להבין…).

אגב נוסף, כשאתם בצד של מנהטן, שימו לב לבניין המרשים שנמצא סמוך לכניסה לגשר מצפון (Manhattan Municipal Building), זה אחד המבנים המשרתים את עיריית ניו יורק, והוא נחנך ב-1914.

לסיכום?

כמה זמן? שעה לחציית הגשר, שעה לפארק.

מתאים לילדים? כן, רובם יהנו.

הדירוג שלי: חובה.

 

יש כאלה שבעיניהם זה בסה"כ פסל, ולכן הם ממליצים לקחת את המעבורת החינמית לסטטן איילנד כדי לחסוך את ה-20$ שעולה ההפלגה לפסל, אבל כשאני מסתכל את פסל החירות אני רואה את סיפורה של האומה האמריקאית, ואני חושב על מיליוני מהגרים שהגיעו לניו יורק והפסל סימל בשבילם את הסיכוי לעתיד טוב יותר, ואני נזכר במילותיה של המשוררת היהודייה אמה לזרוס שחקוקות בבסיס הפסל:

"הבו לי את בניכם היגעים והעייפים,

ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים,

שלחו אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער,

בפנס אאיר בואם בזה השער"

(באנגלית זה נשמע יותר טוב…).

הפלגה לפסל יוצאת מ-Battery Park, ואם אתם מגיעים בחופשים, בחגים או אפילו סתם באמצע היום, צפו לתורים ארוכים.

כדאי להזמין כרטיסים מראש כדי לחסוך את התור לקופות, וכדאי להגיע מוקדם בבוקר כדי לחסוך את התור לבידוק הביטחוני (בבוקר הפסל גם מצטלם טוב יותר וזה חשוב לסטורי).

התחנה הראשונה של המעבורת היא Liberty Island (פסל החירות), והתחנה השנייה היא Ellis Island (מוזיאון ההגירה), משם היא חוזרת למנהטן. שימו לב שיש גם מעבורת שיוצאת מג'רזי וחוזרת לשם, אז שלא תתבלבלו.

לסיכום,

כמה זמן? כשעתיים.

מתאים לילדים? כן.

הדירוג שלי: חובה.