חלפו כשנתיים וחצי מאז שעדכנתי את האתר שלי בפעם האחרונה.

באפריל 2023 פוטרתי ממקום עבודתי דאז.
זה לא משהו שציפיתי לו, אבל מהר מאוד הבנתי שקיבלתי מתנה.
לשמחתי יכולתי להרשות לעצמי לקחת את הזמן ולא לחפש עבודה חדשה, ובמשך מספר חודשים קידמתי את העיסוקים שלי בתחומי התיירות בכלל וניו יורק בפרט.
כתבתי תוכן, הרחבתי את הקהילות שלי, שידרגתי את האתר שלי, פיתחתי מוצרים ושירותים שאותם הצעתי למטיילים, כתבתי תוכניות טיול (בתשלום!), ואפילו נרשמתי לכמה תוכניות שיווק שותפים כדי שאכן יצא לי משהו מכל העניין.

בשיאה של התקופה הזאת, בחודש יוני 2023, טסתי לניו יורק והגשמתי חלום – הדרכתי סיורים בעברית בעיר.
אני זוכר את עצמי מסיים את הסיור הראשון שהעברתי בהארלם, נפרד מהקבוצה לאחר שליוויתי אותם לתחנת הסאבווי הקרובה, מתיישב על המדרכה עם כמה מאות דולרים ביד, ומתקשה לעכל את הסיטואציה.
זה אמיתי מה שקרה עכשיו? באמת הובלתי עכשיו קבוצה של תיירים ישראלים בניו יורק? אז ככה זה מרגיש להגשים חלום?

באוגוסט עשיתי את זה שוב. טסתי, הדרכתי סיורים, טיילתי, חלמתי והגשמתי.
הפעם הבאה תוכננה לדצמבר 2023, וכרטיסי הטיסה כבר הוזמנו.

בתחילת ספטמבר הוצאתי טיול קבוצתי פרטי ללונדון. אני ועוד 8 מטיילות פנסיונריות מקסימות. היה מוצלח מאוד.
חזרנו מלונדון בשבעה בספטמבר 2023, והיה לי מספיק זמן כדי לתכנן ולשווק את סבב הסיורים הבא, שכאמור – תוכנן לדצמבר.

ואז נפלו השמיים.

בבוקר השבעה באוקטובר התעוררתי בסביבות 07:15, שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, ונכנסתי לפייסבוק.
ראיתי שם כמה סטטוסים משונים מאוד שמתייחסים לאלמוג בוקר ותמיר שטיינמן שבוכים בשידור. מה? מה קורה פה?
עברתי ל-ynet, שם ראיתי תמונה של טנדר טויוטה עם מחבלים חמושים, בכיכר בשדרות.
רצתי לאשתי, הערתי אותה, והראיתי לה את מסך הטלפון שלי, מתקשה לדבר.
בהתחלה היא בכלל לא הבינה מה אני רוצה – היא שומרת שבת, אני פחות – למה אני מראה לה חדשות בשבת?
אח"כ למשך כמה שניות היא קיוותה שמדובר באיזו מתיחה נוראית.
כמה מהחברים הכי טובים שלנו גרים בשדרות.
כעבור שעה פחות או יותר הערתי את הבנות שלי, באלו המילים: "בוקר טוב, אנחנו במלחמה, אתן קמות למדינה שונה מזאת שהכרתן".
למחרת גוייסתי למילואים ממושכים.

הטיסה לניו יורק כמובן בוטלה, וכמוה כמה טיסות נוספות שתוכננו לחודשים הקרובים.
אחד הטיסות שבוטלה הייתה טיול עם חברים שתוכנן כשנתיים. בתאריכי הטיול כולנו היינו במילואים, כל אחד בגזרתו.

הרגשתי, ודי בצדק, שבכלל אין לי זכות להתלונן על זה, בזמן שכל כך הרבה אנשים שילמו בגופם ובנפשם בחודשים האלה.
אבל בימים הארוכים ובלילות הבלתי נגמרים שהעברתי עם החיילים שלי, לצד שותפות הגורל הלאומית והניסיון לעכל את האירועים ולפרשן את המציאות, התגנבו מדי פעם קצת תחושות של רחמים עצמיים על החלום ושברו.

אחרי מספר חודשי שירות מילואים קיבלתי פנייה מהחברה שממנה פוטרתי באפריל. הציעו לי לחזור לאותו תפקיד תמורת יותר כסף, תוך כדי המילואים. אמרתי כן.
חלפו כמה שבועות נוספים. השתחררתי מהמילואים ומיד קיבלתי הצעת עבודה נוספת ממעסיק אחר, הרבה יותר אטרקטיבית מבחינתי, ושוב תשובתי הייתה חיובית.

התפקיד החדש דרש ממני לא מעט ומילא את יומי כמעט לחלוטין.
במקביל, הבנתי שאיבדתי את החשק.
פתאום, אחרי השבעה באוקטובר, הרגשתי שאין לי חשק לכתוב על ניו יורק, ואין לי חשק לייעץ למטיילים, ואין לי חשק לעדכן את האתר שלי.
פתאום כל הגשמת החלום הזאת שחוויתי בחודשים שקדמו לשבעה באוקטובר הרגישה לי כל כך סתמית.
החיים שלי מאז היו מלאים בערך ועשירים בתוכן, וגם המשכתי לטוס ולטייל בכל הזדמנות, אבל בכל מה שקשור לניו יורק, לא הצלחתי "להתניע" מחדש, וזה לא שלא ניסיתי.

לדוגמה – אחרי שהשתחררתי מסבב המילואים הראשון, הזמנתי לנו טיסה נוספת לניו יורק, הפעם לסוף נובמבר 2024. רציתי שוב להדריך סיורים בעברית בעיר.
בראש השנה, כחודשיים לפני הטיסה, הוקפצתי שוב לשירות מילואים ממושך עקב המערכה שנפתחה מול חיזבאללה בצפון, והטיסה כמובן התבטלה שוב.
טיסה נוספת שתוכננה לאמצע 2025 בוטלה גם היא.

בשנתיים וחצי האלה טסנו המון והיו לנו טיולים מדהימים, אבל אף פעם לא הצלחתי להושיב את עצמי ולכתוב משהו, לא על הטיולים האלה ולא על ניו יורק, שהגעגועים העזים אליה לא הרפו ממני לרגע.

המלחמה הנוכחית עם איראן ביטלה לי גם היא כמה טיסות, כולל נסיעת עבודה שחיכיתי לה מאוד.
אני לא מתפרנס מתיירות, רק מכור לטיסות ועושה את זה בכל הזדמנות. אנשים כמוני בטח יזדהו עם תחושת התסכול וחוסר האונים שאני מרגיש בתקופה כזאת.
באופן מפתיע (או שלא?), דווקא בשבועות האחרונים משהו  אצלי "נפתח".
בין ביטול טיסה אחת לדחיית טיסה אחרת, אפשר לומר שחזרתי לחלום שוב.

בסוף השנה הנוכחית אבקר בניו יורק שוב. אולי אדריך סיורים, אולי אוציא קבוצה, אולי רק נטייל. אין לי מושג.
כרגע אני בשלב החלומות, ואלה כבר חדשות נפלאות.